אודות

Home/אודות
אודות 2017-11-09T14:24:15+00:00

ח"כ ד"ר עליזה לביא, חברת כנסת מטעם מפלגת "יש עתיד"

ד"ר עליזה לביא היא חברת כנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" בכנסת ה-19 ובכנסת ה-20, פעילה חברתית, חוקרת, מרצה וסופרת. כיום מכהנת בכנסת כיו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, חברת בוועדות חוץ וביטחון, מעמד האישה ושוויון מגדרי, אתיקה ופניות ציבור. בכנסת ה-19 כיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי.

עליזה לביא הינה מרצה בכירה לתקשורת (חל"ת) בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, סופרת, פובליציסטית ופעילה חברתית. מחקריה עוסקים בתקשורת, ברב-תרבותיות ובמקומן של נשים ביהדות ובמרחב הציבורי. פעילותה הציבורית מתמקדת בנושאי שוויון מגדרי, דת ומדינה, תקשורת, תרבות וזהות יהודית, יחסי צבא וחברה, חיזוק הקשר עם התפוצות וחיזוק צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לביא היא מהדמויות הבולטות בשיח התרבותי-יהודי בישראל. במחקריה ובכתיבתה היא מדגישה את מקומן וכוחן של נשים בהיסטוריה היהודית, ומבקשת לחלץ מן העבר תובנות מעשיות למציאות העכשווית ולהביאן למרחב הציבורי והפוליטי.

פעילות פוליטית

בכנסת ה-20 מכהנת לביא כיו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, חברה בוועדות חוץ וביטחון, אתיקה, פניות ציבור והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כמו כן, עומדת לביא בראש שדולת עם, דת ומדינה, השדולה לקידום הסטודנטים וההשכלה הגבוהה בישראל, השדולה למען חיילים בודדים והשדולה למאבק בדה-לגיטימציה כלפי ישראל. לצד זאת, פועלת ח"כ לביא לחיזוק היחסים הבין-פרלמנטריים בין הכנסת ופרלמנטים עמיתים באירופה, לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ולמאבק ביוזמות החרם והדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. בכנסת הנוכחית, עומדת בראש המשלחת למועצת אירופה ובראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה וישראל-נורווגיה.

נדבך מרכזי בפעילותה של לביא בכנסת ה-20 הוא הובלת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. הוועדה פעילה בשורה ארוכה של היבטים ובהם מאבק בפרסום ושידול לזנות; מאבק בניצול קטינים לצורכי זנות; מאבק בתפוצה הגוברת של זנות ברחבי האינטרנט; מאבק בכרטיסי פרסום הזנות ברחבי הערים, בעיתונות וברשת; התמודדות עם מקרים של זנות בצה"ל, בהטמעת תכניות במערכת החינוך, בהגברת התאום בין גורמי האכיפה וארגוני השטח, בגיוס משאבים עבור גופי הסיוע ושיקום הנשים היוצאות ממעגל הזנות, במאבק בתופעת הסחר בנשים, בחיזוק המודעות הציבורית להשלכותיה הקשות של התופעה ובקידום החקיקה להפללת לקוחות זנות ומתן סיוע לנשים שורדות זנות.

בכנסת ה-19, שימשה לביא כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, והובילה יוזמות חדשניות בתחום כמו הגשת תקציב המדינה בניתוח מגדרי, לצד שורה של חוקים ותקנות לצמצום פערי שכר, פערי ייצוג בתפקידי מפתח, וכן במאבק בתופעת הפגיעות המיניות במרחב הציבורי.
תחת הובלתה, עמדה הוועדה בחזית העשייה בחקיקה, במניעת הדרת נשים, בשילוב נשים בוועדות ובמשרות ציבוריות, בהעלאת סוגיות בוערות למרכז סדר היום ובהטמעת חשיבה מגדרית.
רתמנו את משרד האוצר לצורך בחינה מגדרית של תקציב המדינה, תהליך שהחל חלקית בתקציב 2015 ויימשך בשנים הקרובות – בעקבותיו משרדי הממשלה בוחנים את הקצאות התקציב ואת ההשלכות על נשים ועל גברים.

הוועדה בראשות לביא שמה לה למטרה להיות כתובת לכל אישה בישראל – גם לנשים שקופות ומושתקות, שאינן מיוצגות בכנסת: חרדיות, ערביות ובדואיות, צעירות ובנות הגיל השלישי, אקדמאיות, עקרות בית, נשות מקצוע בכל התחומים, חיילות ובנות שירות לאומי, תלמידות וסטודנטיות. זהו האתגר שבקידום נשים – הצורך המתמיד לגלות מעורבות בכל ארגון, קהילה, מגזר וקבוצה בהם יש לקדם נשים.

ביולי 2014 זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בגין פועלה בכנסת ה-19.

צעירותה

לביא נולדה בכפר סבא, תשרי תשכ"ה, ספטמבר, 1964. היא למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה והתחנכה בתנועת הנוער בני עקיבא. לאחר סיום לימודיה שרתה בצה"ל כמדריכת ידיעת הארץ וקצינת חן-ת"ש בגדנ"ע. בסיום שירותה הצבאי, המשיכה בתפקיד הדרכה דומה בחברה להגנת הטבע. לביא נשואה לעו"ד צוריאל לביא, מתגוררת בנתניה, אם לארבעה ילדים, וסבתא לשתי נכדות. לאחר נישואיה, בשנת 1987, שימשו בני הזוג כשליחי בני עקיבא בדרבן שבדרום אפריקה.

אקדמיה

את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומגדר בישראל", עסקה לביא בהיבטים מגדריים ביומני החדשות ובתכניות האקטואליה ברדיו הציבורי. מחקר זה הוא מן הניסיונות הראשונים הבוחנים – בראייה משולבת, כמותנית ואיכותנית – את סוגיית המגדר, את תוצרי המדיה ואת ההיבט הארגוני גם יחד.
בשנת הלימודים תשס"ט שהתה לביא כעמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. 

לביא מרצה מבוקשת בארץ ובחו"ל בנושאים שונים ובהם: נשים בעולם היהודי, תרבות וזהות יהודית, פוליטיקה וחברה ישראלית, יחסי ישראל והתפוצות, קידום מעמד האישה, תקשורת ומגדר.

ספרים

תפילת נשים הוא רב-מכר בינלאומי וזכה בפרס National Jewish Book Award לשנת 2008. הספר, שפורסם לראשונה בשנת 2005 בהוצאת ידיעות אחרונות, מבקש להחיות את תפילותיהן של תלמידות חכמים, מנהיגות, אימהות ונשים. זכה באותות ספר זהב וספר פלטינה ולאחר מכירה של 150,000 עותקים במהדורת זהב. המהדורה האנגלית (רב-מכר) של הספר יצאה לאור בניו יורק בהוצאת רנדום האוס היוקרתית. הספר ראה אור באיטלקית ובקרוב יתורגם לשפות נוספות וביניהן: ספרדית ורוסית.
להיות אישה יהודיה– נערך בשיתוף עם פרופ' טובה כהן, ראה אור בשנת 2005, בהוצאת "קולך".
מנהג נשים – מסע נשי של מנהגים, טקסים, תפילות וסיפורים יצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2012. בספרה מבקשת לביא להשיב את הידע שאבד. בכתיבתה שוזרת המחברת מנהגי נשים יהודיות מתקופות שונות בהיסטוריה היהודית, ומרחבי התפוצות.
התרמיל היהודי – מסע בר המצווה בקהילות ישראל, ראה אור בהוצאת "קורן" בשנת 2010, הוא ספרה השלישי של לביא, המאגד בתוכו עשרות טקסטים, מנהגים ותפילות מהתרבות היהודית הקשורים לטקס הבר- מצווה.
"פאני נוידא" ראה אור בשנת 2014, בהוצאת ידיעות ספרים, תרגם תפילות נשכחות מצ'כיה של המאה הקודמת.

פעילות ציבורית

ד"ר עליזה לביא היא ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור, חברת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ויו"ר ועדת מחקר ורב-תרבותיות, יו"ר מת"ן נתניה – בית מדרש לנשים; יו"ר ועדת היגוי – הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת"א, פעילה ביוזמות אקדמיות, חברתיות וציבוריות לקידום מעמד האישה, חברת הנהלת כפר "איזון" ועוד.

את דרכה הציבורית החלה לביא בשנת 1988,כיועצת למזכיר המדיני דאז במפד"ל, שאול יהלום. בשנים 1990-1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים, המופקדת על ייזום קשרי חילופין של נוער ומנהיגות צעירה עם מדינות ועם גופים בינלאומיים.

בהמשך שימשה לביא כחברה במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שם הדגישה את הערך של גיוון תרבותי, עידוד אחריות הורית, חברתית וקהילתית, הנגשתה של תרבות יהודית ועד.

הייתה ממייסדי הוועד הציבורי למען המתגיירים וממובילי הבג"ץ נגד רשמי הנישואין שסירבו לרשום נישואיהם של אזרחים שעברו גיור כהלכה במסגרת הצבא. בפעילות זו ביקשה לביא להעלות את מצוקת הגיור והשלכותיה למרכז סדיר היום; לשלב צעירים במסלול הגיור ולאפשר שילובם בגיור במסגרת הצבאית; לרכז תכניות העשרה למתגיירים; ולקרוא לכינוס הנהגה רוחנית וציבורית שתבחן באומץ את האפשרויות ההלכתיות להפוך את התהליך לאנושי ומאיר פנים.

לפני כן, שימשה לביא כיו"ר מת"ן נתניה – בית מדרש לנשים; כיהנה כחברת הנהלת 'קולך – פורום נשים דתיות', שם הייתה ממייסדות הוועדה למיגור ההטרדות המיניות; שימשה כחברת הנהלת כפר "איזון" – המרכז הישראלי לטיפול בתרמילאים שנפגעו מסמי הזיות וכהנה כחברה במועצה הציבורית של פרויקט 'מחשב לכל ילד'. לביא משמשת מאז 2010, יחד עם גברי ברגיל, כיו"ר ועדת היגוי של הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת"א ויזמה את תיקון ליל שבועות בצוותא.

הקשר בין מגדר לתקשורת מעסיק את עליזה והיא פעילה ביוזמות אקדמיות ומחקריות, חברתיות וציבוריות לקידום מעמד האישה בישראל בכלל ובתקשורת בפרט. לביא הייתה עורכת משנה של כתב העת פתו"ח, בהוצאת הבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ויועצת תוכן למכרזי הטלוויזיה והרדיו של הרשות השנייה. במחקריה – עמדה לביא על הפער העצום בין חלקן של נשים באוכלוסיה בישראל – למעלה ממחצית, לעומת ייצוגן בתקשורת כמגישות, עורכות, מרואיינות ומפרשות שיח – שעמד אז על כעשירית בלבד מן הקולות. לתפיסתה, מציאות רווחת זו היא אחד מביטוייו הבולטים של ריבוד חברתי המדגיש את שוליות הנשים במרקם התרבותי-חברתי-תקשורתי. מציאות זו, החוזרת על עצמה מספר פעמים ביום, טומנת בחובה השלכות חמורות על הטמעתן של דעות קדומות, על קיבוע אפליה ועל השתתפות נשים בשיח וכפועל יוצא גם בעמדות מפתח בציבוריות הישראלית. התוצר התקשורתי הוא אחד הכלים החברתיים המבְנים סדר חברתי ואף מקבעים אותו. בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בעניין זה, אותו יש להמשיך ולהבטיח שוויון מלא.

תקשורת

את דרכה בתקשורת החלה בשנת 1990 במחלקה למורשת ישראל בערוץ הראשון בתוכניות האקטואליה "צירופים" ו"החודש". בהמשך, הנחתה במסגרת מחלקת החדשות של הערוץ הראשון את "בוקר טוב ישראל", "שבע וחצי" ותוכניות ייעודיות. כמו כן, הגישה בקול ישראל את תוכנית הרדיו "מזווית נשית עם עליזה ורונית" עם רונית לב-ארי. כמו כן, שימשה לביא כעורכת ומנחה של תוכנית הראיונות השבועית בנושאי תרבות יהודית "והרשות נתונה" בערוץ 10. בנוסף לכך, כותבת לביא מאמרי דעה בנושאים מגוונים שעל סדר היום.
הקשר שבין מגדר לתקשורת ממשיך לעמוד במרכז עיסוקה של לביא, והיא פעילה ביוזמות אקדמיות, חברתיות וציבוריות לקידום מעמד האישה בישראל בכלל ובתקשורת בפרט. לביא שימשה כעורכת משנה של כתב העת פתו"ח, בהוצאת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ויועצת תוכן למכרזי הטלוויזיה והרדיו של הרשות השנייה.

תפיסת עולם

לביא מבקשת  להחזיר למרחב הישראלי את מרכיב החיבור והיחד המתבסס על זהות, תרבות והיסטוריה משותפת, ולצמצם את השבטיות, הפוליטיקה הסקטוריאלית והשסעים העדתיים, הדתיים והמעמדיים. אלו, לתפיסתה, מרכיבי המפתח לשמירת האיזון ההכרחי בין היהודית והדמוקרטית, אבני היסוד של מדינת ישראל.

בסוגיות של דת ומדינה, מדגישה לביא את הצורך בשמירה על מרכיבי התרבות והזהות היהודית בפרהסיה, תוך יצירת מרחב יהודי-ישראלי מכיל ומאפשר עבור כלל הקבוצות והזרמים באוכלוסייה. לביא סבורה כי יש להימנע ככל הניתן מחקיקה בנושאים אלו בשל פוטנציאל הנפיצות שבהם, וסבורה כי יש לקדם הסכמות דרך דיאלוג מתמשך וברוח של 'אמנה חברתית'. לתפיסתה, במרביתן של ההתנגשויות המורכבות בשאלות של דת ומדינה, ניתן לחלץ תובנות מן העבר, ולגזור מהן תשובות מעשיות למציאות העכשווית.

לביא מדגישה את ההכרח בשימור ובחיזוק היחסים עם יהודי התפוצות, הן כסוגיה ערכית והן כצורך אסטרטגי לשמירה על מעמדה של ישראל והיהדות בארץ ובעולם. בזירה הפוליטית, פועלת לביא לחזק את מקומה של ישראל כבית מאפשר לכלל יהודי העולם ולמנוע חקיקות ויוזמות המנוגדות לרוח זו ומרחיקות את התפוצות מישראל. לביא מצביעה על תקופה זו כעידן של משבר עמוק ביחסים, ועל תיקונם כאחד מן האתגרים המשמעותיים של דורנו. 

בהיבט המגדרי מדגישה לביא את הצורך בצמצום פערי השכר במשק ובהגברת הייצוג של נשים בתפקידי מפתח בתעסוקה, בצבא, במשפט, באקדמיה ובהנהגה, מתוך אמונה כי שילוב נשים הוא מרכיב קריטי לחיזוק השוויון החברתי ולהגברת הפריון והצמיחה במשק כולו.

עוד מתמקדת לביא בתחומי הסברה ומאבק בדה-לגיטימציה כלפי ישראל, בחיזוק מעמדו של צה"ל כצבא עם, בחיזוק ערכי המשפחה והאחריות ההורית, במאבק על תקשורת חופשית ונקייה מאינטרסים זרים ובהתמודדות עם אתגרי שוק התעסוקה המשתנה והתאמתו למאה ה-21.