דיון בועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות: קפיצה במספר הנשים האריתראיות בישראל העוסקות בזנות

Home/ארכיון החדשות, מאבק בסחר בנשים ובזנות/דיון בועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות: קפיצה במספר הנשים האריתראיות בישראל העוסקות בזנות

דיון בועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות: קפיצה במספר הנשים האריתראיות בישראל העוסקות בזנות

ח"כ עליזה לביא: "זה קורה במשמרת שלנו, אנחנו הבאנו אותן לשם"

 

 

ועדת המשנה למניעת סחר בנשים ובזנות קיימה היום דיון מעקב בנושא המענים הניתנים לקורבנות סחר ועינויים בסיני השוהים בישראל. הדיון מתקיים בהמשך לסיור שקיימה הוועדה ביולי 2017 בדרום תל אביב בשיתוף עמותת א.ס.ף, בו שמעו חבריה עדויות של נשים ניצולות מחנות העינויים בסיני ולמדו על היעדר המענה מצד המדינה לקורבנות.

בסיור עלה כי אין בידי המדינה מידע מדויק על מספר קורבנות הסחר והעינויים השוהים כאן ומאפייניהם וכי אין מדיניות הכוללת מענים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. בנוסף, שמעו אז חברי הוועדה על כך שלפחות 200 נשים אריתראיות ששוהות בישראל נמצאות במעגל הזנות. על פי ההערכות של ארגוני הסיוע שעלו בדיון הבוקר, המספר כיוםכבר עומד על כ-360 נשים, והובע חשש כי המספר אף עלול לעלות בהיעדר מענים טיפוליים מתאימים

בסיור דווח בנוסף שמשרדי הממשלה מתחילים בפיילוט לצמצום פערי המידע ולמיפוי הצרכים בתחום זה. בדיון היום דיווחו המשרדים, בראשם היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, על התקדמות הפרויקט.  עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים אמרה כי "עד היום הוכרו בישראל כ-500 מבקשי מקלט כקורבנות של סחר ועינויים, כמחצית מהם נשים. מי שהוכרו מקבלים מענים רחבים הכוללים מקלט, אשרת עבודה, סיוע משפטי חינם, שנת שיקום, טיפולים רפואיים ופסיכולוגים. ההערכה היא ששוהים כיום בישראל כ-3,000 קורבנות, כרבע מהן נשים, אולם הדין הבינלאומי והחוק בישראל לא מאפשרים לנו להכיר בכולם, שכן אלה מגדירים שבשביל לקבל את ההכרה, לא מספיק שאדם הוחזק ועונה לשם קבלת כופר, אלא הוא צריך להיות מוחזק לצורך שירות כלשהו, כולל שירותי מין. ההבדל הוא כביכול משפטי וטכני אך למעשה הוא משמעותי מאוד. אנחנו מכירים בבעיה העולה מהסיטואציה, שכן אין מחלוקת שמדובר באנשים שעברו את אותן חוויות נוראיות ועל כן כינסנו את ועדת המנכ"לים למניעת סחר והחלטנו לצאת לפיילוט ולבחון- איך אנחנו בונים מדיניות ומסלול אחר שכן יאפשר לנו לתת מענה לאותה אוכלוסייה שלא מקבלת אותו היום". עוד הוסיפה: "אנחנו מזהים את האוכלוסייה הזו כפגיעה מאוד, שעשויה ליפול קורבן לסחר גם בתוך ישראל בין היתר בשל הצורך שלהם להחזיר את כספי הכופר שנאלצו לגייס ממשפחה, חברים או גורמים אחרים. אם הם לא יוכלו לעבוד ולהשתכר ולא יקבלו מענים אובייקטיביים אחרים שנדרשים להם, יהיה קל לנצל אותם גם כאן וזה נכון במיוחד לגבי נשים קורבנות שעלולות להידרדר לעיסוק בזנות".

הפיילוט שעורכים משרדי הממשלה בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה החל באוגוסט האחרון ויכלול 100 מבקשי מקלט יוצאי מחנות העינויים בסיני. הפיילוט עתיד להסתיים ביוני 2018 ולדברי עו"ד דומיניץ, מטרתו המרכזית היא מיפוי ולימוד של הצרכים ועדיין לא מתן מענים בשלב זה. יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא בירכה על העבודה המאומצת של העוסקים בדבר אך אמרה כי "הפיילוט במבנה הנוכחי הוא לא העשייה אליה דחפנו. הוא מבקש מידע, תיעוד של סיפורים של אנשים, אך הוא לא נותן שום טיפול ושום מענים. אנשים נשארים בסבלם. יש לבחון כיצד ניתן לתת מענה מעשי מידי לקורבנות לצד הפיילוט".

ארגוני הסיוע שנכחו בדיון מחו על כך שהמדינה אינה מוכנה להעניק לקורבנות הסחר ובראשם למשתתפים בפיילוט כל הגנה מפני גירוש למדינה שלישית או כליאה, במסגרת המהלכים שמקדמת בימים אלה הממשלה. לדברי ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בארגון 'רופאים לזכויות אדם': "הנחת המוצא של הפיילוט צריכה להיות שלא כולאים ולא מגרשים קורבנות עינויים. עד שיהיו המלצות לא יהיה לכם על מי ליישם אותן, כי הם כבר יהיו ברואנדה, אוגנדה, או בלוב בסבב נוסף של עינויים". עוד הוסיפה כי  "על אף שהנשים אינן חשופות כרגע לאיום של גירוש הן נמצאות במשבר של התעמרות ממושכת של הרשויות בישראל".

ח"כ דב חנין התייחס למגבלות החוק שהוצגו ע"י עו"ד דומיניץ להכרה בקורבנות הסחר ואמר "אני מצטער על הפרשנות הצרה שלכם לחוק וקורא לכם לבחון אותה מחדש. כל קריאה מינימלית, שמרנית ביותר של האמנות הבינלאומיות שישראל מחויבת להן תכלול בקטגוריה הזו של קורבנות סחר ועינויים גם את מי שהוחזקו כסחורה למטרות מיקוח. מעבר לכך, אנחנו רואים לנגד עינינו בני אדם שעברו דברים איומים ועלינו להתנהל בצורה אנושית והיהודית ותחושתי היא שזה לא קורה. אני לא מתנגד לפיילוט, כדאי וטוב לבחון ולהעמיק ידע אבל מה שצריך כרגע זה פשוט עזרה ראשונה לאותם אנשים שנמצאים במצוקה, בדמות תכנית חירום מעשית".

בהתייחס לעלייה הדרמטית במספר הנשים האריתראיות העוסקות בזנות בישראל אמרה עו"ד ניצן כהנא מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות כי "מדינת ישראל לא טיפלה בפוסט טראומה של אותן נשים וכמעט בידיה שלחה אותן לשם. מדובר בנשים שאנחנו הארגונים לא יודעים לתת להן את המענה". בהתייחס לסוגיה זו אמרה ח"כ לביא כי "העלייה הזו היא בלתי נתפשת וזה קורה כאן במשמרת ובבית שלנו. הן לא אזרחיות ישראל אבל אנחנו הבאנו אותן למקום הזה. כשהן הגיעו לכאן זה כמעט ולא היה קיים. נפנה למנכ"ל משרד הרווחה בבקשה למתן מענה מידי לסוגיה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שעד הדיון הבא יהיו כבר 800 נשים". לבסוף, ביקשה ח"כ לביא לקבל עדכונים ממשרדי הממשלה אודות התקדמות הפיילוט וצמצום פערי המידע וכן התייחסות למענים מיידים לקורבנות, לרבות מצוקת כוח האדם והמשאבים במרפאת גשר ביפו, המעניקה מענה טיפולי נפשי למבקשי המקלט.