הצעה חדשה: תצהירי פטור לצעירות דתיות יימסרו על ידי המועמדת לגיוס בלבד; דיינים לא ייכנסו למוסדות החינוך

Home/images-main, ארכיון החדשות, ללא קטגוריה, נשים בעולם היהודי, נשים בצה"ל/הצעה חדשה: תצהירי פטור לצעירות דתיות יימסרו על ידי המועמדת לגיוס בלבד; דיינים לא ייכנסו למוסדות החינוך

הצעה חדשה: תצהירי פטור לצעירות דתיות יימסרו על ידי המועמדת לגיוס בלבד; דיינים לא ייכנסו למוסדות החינוך

ח"כ ד"ר עליזה לביא: "ההצעה תמנע הפעלת לחץ פסול על צעירות דתיות הבוחרות בשירות משמעותי בצה"ל"

 

ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק חדשה של חברת הכנסת עליזה לביא, המבקשת להבטיח את עצמאותן של בנות המגזר הדתי בבואן להחליט האם להתגייס לצה"ל או לשירות הלאומי. ההצעה מבקשת לקבוע כי תצהירי הפטור יימסרו על ידי המועמדת לגיוס בלבד, ובכך לחסום למעשה את אפשרות הופעתם של דיינים בבתי הספר הדתיים לצורך החתמה מרוכזת על תצהירי הפטור.

בשנים האחרונות חלה עלייה מבורכת בשיעורן של צעירות דתיות הבוחרות להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל. מגמה זו עונה על רצונה הגובר של אוכלוסייה זו להשתלב בצבא ובחברה, וכן על צרכי כוח האדם של צה"ל לביצוע משימותיו. באחרונה עוררה מגמה זו תגובות נגד מצד גופים פוליטיים ואזרחיים המבקשים למנוע את השתלבותן של נשים דתיות בצבא מטעמים שונים. אחד מביטוייו הבולטים של מאבק זה היה כאמור הופעתם של דייני בתי־הדין הרבניים במוסדות הלימוד במטרה להחתים שם מועמדות לגיוס על תצהירי הפטור.

 הצעת החוק נועדה למנוע הפעלת לחץ פסול על צעירות דתיות שלא להתגייס לצה"ל. בהצעה מבקשת לקבוע כי מיועדת לשירות ביטחון שאינה מעוניינת לשרת בצה"ל מטעמים דתיים, תתן את הצהרתה בבית המשפט או בבית דין רבני, לפי העניין. כמו כן, מוצע לקבוע כי מיועדת לשירות ביטחון תעביר את התצהיר באופן ישיר לצה"ל ולא באמצעות צד שלישי. מטרת ההצעה אינה לעודד בחירה בגיוס לצה"ל על פני השירות הלאומי או להפך, אלא להבטיח כי הבחירה תהיה נתונה בידי המועמדת לגיוס ובני משפחתה, ולוודא כי זו אינה כפופה ללחצים מגורמים נוספים.

במדינה בה הכל חייבים בשירות בצה"ל ע"פ חוק, למעט אלו הפטורים ממנו – בעמותת "אלומה" מסבירים לצעירות המבקשות להיות פטורות משירות צבאי מטעמי דת, לקחת אחריות על תהליך בקשת הפטור ולהתנהל בו באופן בהתאם. מתוך התייחסות מכבדת לחוק, עליהן לגשת לבתי הדין ולחתום על טופס המשקף את אורח חייהן הדתי כפי שהוא וכמונע משירות בצה"ל. אותה הצהרה על אורח החיים הדתי, חייבת לפיכך להיות מוגשת לצה"ל על ידי הבת עצמה ולא על ידי שליח. זו לקיחת אחריות על תהליך רשמי והתנהלות אזרחית בסיסית. תלמידות רבות באולפנות מודרכות על ידי הצוותים החינוכיים להתעלם בצווי הגיוס הרשמיים המגיעים לביתם ולהסתפק בחתימה על טופס הפטור, גם אם אינן מכירות או מזדהות עם תוכנו. לכל אלו נוסיף את מקומה של המשפחה המלווה את הבת בעת קבלת ההחלטות ולקיחת האחריות בתהליך הגיוס. במחקר הערכה שנעשה בחורף 2017- עלה כי כ-%90 מהורי החיילות תומכים בהחלטתן להתגייס. תמיכה זו מגדילה את הפער שבין בחירת הבת בגיוס לצה"ל לבין מערכת הלחצים המתקיימים באולפנות.

 ח"כ לביא מסרה לקראת הדיון בהצעה: "ההצעה תמנע הפעלת לחץ פסול על צעירות דתיות הבוחרות בשירות משמעותי בצה"ל. מדובר בהחלטה אישית וערכית של כל נערה, ויש להבטיח שהיא ניתנת מתוך רצון חופשי ולא מתוך לחץ חברתי או מוסדי. הרקע להצעה הוא מאבק אגרסיבי המתנהל כנגד הגידול בגיוס של בנות דתיות. המציאות עימן מתמודדות המומדות לגיוס בחינוך המלכתי דתי מורכבת היות ולצה״ל אין גישה אל רוב התיכונים והאולפנות, ובכך נמנעת מהן הכוונה ומידע חיוני על האפשרויות והמסלולים הקיימים.  לכך יש להוסיף את הפרסומים הפוגעניים המנסים להשחיר את חוויית השירות של נשים בצה"ל,  ובניסיון לכפות עליהן החלטה רגישה ומורכבת בתנאי לחץ. ההצעה באה לשים סוף למסע ההפחדה נגד בנות משרתות, ולאפשר להן לקבל החלטה מושכלת וחופשית יחד עם משפחתן, ללא לחצים וללא מורא"