מחקרים חדשים בנושא זנות בישראל הוצגו בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

Home/front post, images-main, ארכיון החדשות, ללא קטגוריה, מאבק בסחר בנשים ובזנות/מחקרים חדשים בנושא זנות בישראל הוצגו בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

מחקרים חדשים בנושא זנות בישראל הוצגו בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא: "אנחנו נמצאים כעת בתקופה מיוחדת בה בשלו התנאים לשינוי אמיתי. החוק להפללת לקוחות זנות עבר לאחרונה קריאה טרומית ואנחנו נחושות להמשיך ולקדם את הליך החקיקה. קיימנו פה מספר דיונים בנושא, שמענו קולות בעד ונגד, אבל אנחנו עדיין צמאים לידע שיאפשר לנו לתת את המענים הטובים ביותר למציאות המורכבת".

 

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות קיימה דיון במסגרתו הוצגו מחקרים חדשים שנערכו אודות היבטים שונים בתעשיית הזנות בישראל. בין המחקרים שעלו בדיון היו: מחקרה של ד"ר יעלה להב רז, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, בנושא צרכני זנות בישראל והפעילות המתקיימת סביב צריכת הזנות ברשת, מחקרה של אודליה דיין גבאי, דוקטורנטית לתקשורת ועיתונאית באוניברסיטה העברית, אודות האופן בו מוצגים הזנות והמעורבים בה בתקשורת הישראלית ומחקר נוסף של פרופ' שולמית אלמוג ולינוי אבן כסף מאוניברסיטת חיפה, בוחן את היעדר ייצוגן של הנשים בתעשיית הזנות בתהליכים הנוגעים להם, בין אם מדובר במחקרים, בקידום הליכי מדיניות וחקיקה ועוד.

 

במסגרת הדיון בוועדה הוצגו מחקרים חדשניים בנושא הזנות בישראל. ד"ר יעלה להב רז, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, הציגה מחקר שערכה לאחרונה בנושא צרכני זנות בישראל והפעילות המתקיימת סביב צריכת הזנות ברשת. לדבריה "הצרכנים הם אלה שמניעים את התעשייה אבל עד היום היו במחשכים. הרשת הפכה בשנים האחרונות לשחקן מאוד משמעותי בזירת הזנות ואף מקובל כבר לומר שהאינטרנט הוא הסרסור החדש". לדבריה- התופעה של צריכת זנות היא עתיקה אבל  בעבר זה היה צרכן בודד שהיה לומד מניסוי וטעייה עם עצמו, לא היו מדברים על זה. היום בחסות המרחב המקוון הוא יכול להתייעץ, ולשתף. מדובר בבית גידול לזנאים. אפשר ללמוד בו איפה זה קורה, כמה משלמים ואיך זה עובד. לסיום אמרה ד"ר להב רז כי "כיום מרבית פעילות הרשת סביב הזנות עוברת לפלטפורמות סגורות יותר כמו וואטסאפ וטלגרם וקשה מאוד לעקוב אחריה מחקרית, אבל המשטרה בוודאי יכולה לעשות זאת.

אודליה דיין גבאי, דוקטורנטית לתקשורת ועיתונאית באוניברסיטה העברית הציגה את מחקרה אודות האופן בו מוצגים הזנות והמעורבים בה בתקשורת הישראלית. ממצאי המחקר הראשוניים מראים כי בכתבות העוסקות בזנות ישנה בולטות ברורה לסיקור האישה בזנות, בעוד שגורמים אחרים כמו הסרסור והצרכן כמעט ונעלמים מהמשוואה. עוד ציינה דיין גבאי כי ניתן להבחין בסיפורים רבים על "הזונה המאושרת", אשר מדגישים לרוב מספרים בכותרת ומחזקים מיתוסים של בחירה חופשית, כסף קל וכו'. מאידך, אזכורים אחרים מתבססים לרוב על אירועים נקודתיים, לרוב בהקשרים פליליים וקשים, כאשר השיח הנקודתי מחדד את תפישת השוליות של התופעה ומונע שיח מתמשך שיכול להוביל לשינוי. עם זאת, ציינה כי בשנים האחרונות, בעקבות הליכי חקיקה בנושא הפללת לקוחות זנות, ניתן להבחין בעלייה בכמות הסיקור של הנושא ובבניה של שיח מתמשך אודות התופעה.

מחקר נוסף של פרופ' שולמית אלמוג ולינוי אבן כסף מאוניברסיטת חיפה, בוחן את היעדר ייצוגן של הנשים בתעשיית הזנות בתהליכים הנוגעים להם, בין אם מדובר במחקרים, בקידום הליכי מדיניות וחקיקה ועוד. לדברי פרופ' אלמוג כי "נשים בזנות הן לא אישה אחת, לכל אחת יש סיפור ועולם משלה. יחד עם זאת, מכנה משותף שקיים לכולן הוא חוויית הנזק שהגורם המרכזי שלו הוא הקלון החברתי. אין אף אישה בזנות שיכולה להימלט מהנזק הקשה, התמידי והנורא הזה, נזק שהמדינה חייבת לראות