אושר בקריאה ראשונה- נפגעות עבירת מין יוכלו להיחשף ללא אישור בית המשפט

ח"כ עליזה לביא: "תיקון הכרחי לחוק מיושן. עצם החשיפה היא חלק מתהליך השיקום, הרתעת הפוגעים, הגברת המודעות הציבורית והגנה על הנפגעות בעתיד"

ח"כ עליזה לביא: "תיקון הכרחי לחוק מיושן. עצם החשיפה היא חלק מתהליך השיקום, הרתעת הפוגעים, הגברת המודעות הציבורית והגנה על הנפגעות בעתיד"

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברות הכנסת ד"ר עליזה לביא, אורלי לוי אבקסיס וד"ר יפעת שאשא ביטון, המאפשרת לנפגעות ולנפגעי עבירות מין חשיפה מרצון בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ללא צורך באישור בית המשפט כנהוג כיום. החוק בנוסף יהווה אפשרות לחשיפה תקשורתית על פי בחירה של הנפגעת או הנפגע. לעיתונאים, לכתבים ולכלל כלי התקשורת, לסקר את המקרים ולפרסם את שם הנפגע או המתלונן, כאמור אך ורק במידה שהוא/היא בגיר/ה ומאשר/ת את פרסום שמו בהסכם כתוב, מבלי להזדקק לבית משפט.

ח"כ עליזה לביא: "מדובר בתיקון הכרחי לחוק מיושן, שיוצר מציאות מעוותת המרתיעה ומשתיקה את הקורבן ומגנה על התוקף. במציאות העכשווית שנוצרה אנו חייבים להגן על נפגעות שלעיתים המסלול הציבורי הוא המוצא האחרון עבורן. החשיפה וההכרה החברתית חשובה גם לתהליך הריפוי והשיקום של הנפגעת וגם להרתעתם של פוגעים פוטנציאליים בעתיד. במקרים רבים עצם החשיפה של מתלוננת הביאה לגל של תלונות נוספות שאפשרו את הרשעתו של התוקף. כל נפגעת כזו פותחת את הדלת לזו שאחריה, מביאה את הסוגיה לקדמת הבמה ועושה עוד צעד חשוב בדרך לתיקון החברה מהנגע הזה של הטרדות ופגיעות מיניות. אני מודה לשרה שקד על תמיכתה בחוק, ולתוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגל"צ שמעלים את הנושא למודעות הציבורית".

במציאות כיום חוק העונשין קובע כי המפרסם שמו או זהותו של נפגע עבירת מין או של מתלונן כי נפגע בעבירת מין, ללא מתן הסכמתו בפני בית המשפט – דינו מאסר שנה. איסור זה חל גם על כלי תקשורת המראיין את נפגע העבירה או את מי שהתלונן כי נפגע מעבירות מין, וכך נפגעי עבירה אינם יכולים לפרסם את שמם או זהותם, ללא הליך האישור מבית המשפט. במצב זה, מוטל נטל כבד על נפגעים או מתלוננים המעוניינים לשתף את הסיפור שלהם, ובאמצעות השיתוף לקבל תמיכה והזדהות, ולעורר מודעות ציבורית לנושא. בנוסף, נוצר נטל כבד על גורמים עיתונאיים שמעוניינים לסקר סיפורים בנושא עבירות מין ולעורר שיח ציבורי בנושא תקיפות מיניות שכן הם נאלצים ללכת לבית משפט, גם אם ניתנה הסכמת הנפגע, אחרת יהיו חשופים לאיום של שנת מאסר.

ח"כ יפעת שאשא ביטון(כולנו): "החוק הקיים הוא פטרוני ולכן נדרש התיקון. לא ייתכן שבנוסף לפגיעה, הנפגע גם מושתק. זו הוספת חטא על פשע. זכותו הבסיסית של כל אדם, קל וחומר של נפגע תקיפה מינית בגיר, היא לפרסם את המקרה שלו ללא צורך בהזדקקות לבית המשפט ואין שום עילה לשלול אותה ממנו."

ח״כ לוי אבקסיס: ״הצעת החוק הממשלתית שעברה היום בקריאה ראשונה, מתבססת על תיקון חוק שעשיתי, העברתי בקריאה טרומית והיווה את הזרז לתיקון הממשלתי לחוק מיושן ולא רלוונטי לימינו. התיקון מבקש להחזיר את הבחירה והשליטה של הנפגעות אם לחשוף את סיפורן – ובדרך שהן תבחרנה לעשות זאת. כיום, כדי לחשוף את הסיפור, הנפגעת צריכה לבקש את אישורו של בית המשפט. במידה ותבחר לספר את סיפורה ולחשוף את עצמה על דעת עצמה, היא נחשבת עבריינית שעלולה לקבל שנת מאסר גם אם חשפה רק את עצמה ללא סימן לזהות הפוגע. במקור מטרתו של החוק הייתה להגן על הנפגעות אבל השינויים שאנו עדים להם בשנים האחרונות מחייבים אותנו להתאים ולרענן את החוקים. גם קמפיין #metoo הוכיח לנו שצריך אחרת. אני שמחה שאחרי מאבקים ארוכים השתכנעה הקואליציה שהתיקון הזה הכרחי ויש לו חשיבות גדולה בהעצמת קולן של נפגעות העבירה לספר את סיפוריהן בדרך שבה הן רוצות ושההחלטה אם להיחשף היא שלהן. כמו תמיד תודה ליעל דן ואורלי פרוינד שהעלו את הנושא לדיון ועוררו אותו בתחילת הדרך.״

התיקון המוצע יאפשר לנפגעות ונפגעי עבירה לחשוף את פרטיהם ולשתף בסיפורם, באמצעי התקשורת או ברשתות החברתיות, ללא משוכת בית המשפט וללא האיום בסנקציה פלילית. נשים לא מוכנות עוד לשתוק – הן מוכנות לפרסם את שמן, להתעמת עם הקושי האישי והחברתי, האשמות והבושה. הן ייעשו כל מה שנדרש מסיבה עיקרית אחת – בכדי לקבל צדק ולקבל הכרה.