אושר בקריאה ראשונה: נפגעות עבירת מין יוכלו להיחשף ללא אישור בית משפט וללא סנקציה פלילית

החוק בנוסף יהווה אפשרות לחשיפה תקשורתית על פי בחירה של הנפגעת או הנפגע. לעיתונאים, לכתבים ולכלל כלי התקשורת, לסקר את המקרים ולפרסם את שם הנפגע או המתלונן, כאמור אך ורק במידה שהוא/היא בגיר/ה ומאשר/ת את פרסום שמו בהסכם כתוב, מבלי להזדקק לבית משפט.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "מדובר בתיקון הכרחי לחוק מיושן, שיוצר מציאות מעוותת המרתיעה ומשתיקה את הקורבן ומגנה על התוקף. במציאות העכשווית שנוצרה אנו חייבים להגן על נפגעות שלעיתים המסלול הציבורי הוא המוצא האחרון עבורן. החשיפה וההכרה החברתית חשובה גם לתהליך הריפוי והשיקום של הנפגעת וגם להרתעתם של פוגעים פוטנציאליים בעתיד. במקרים רבים עצם החשיפה של מתלוננת הביאה לגל של תלונות נוספות שאפשרו את הרשעתו של התוקף. כל נפגעת כזו פותחת את הדלת לזו שאחריה, מביאה את הסוגיה לקדמת הבמה ועושה עוד צעד חשוב בדרך לתיקון החברה מהנגע הזה של הטרדות ופגיעות מיניות. אני מודה לשרה שקד על תמיכתה בחוק, ולתוכנית "עושים צהריים" עם יעל דן בגל"צ שמעלים את הנושא למודעות הציבורית".

במציאות כיום חוק העונשין קובע כי המפרסם שמו או זהותו של נפגע עבירת מין או של מתלונן כי נפגע בעבירת מין, ללא מתן הסכמתו בפני בית המשפט – דינו מאסר שנה. איסור זה חל גם על כלי תקשורת המראיין את נפגע העבירה או את מי שהתלונן כי נפגע מעבירות מין, וכך נפגעי עבירה אינם יכולים לפרסם את שמם או זהותם, ללא הליך האישור מבית המשפט. במצב זה, מוטל נטל כבד על נפגעים או מתלוננים המעוניינים לשתף את הסיפור שלהם, ובאמצעות השיתוף לקבל תמיכה והזדהות, ולעורר מודעות ציבורית לנושא. בנוסף, נוצר נטל כבד על גורמים עיתונאיים שמעוניינים לסקר סיפורים בנושא עבירות מין ולעורר שיח ציבורי בנושא תקיפות מיניות שכן הם נאלצים ללכת לבית משפט, גם אם ניתנה הסכמת הנפגע, אחרת יהיו חשופים לאיום של שנת מאסר.