מליאת הכנסת דחתה את ביטול עונש המאסר על עורכי חתונות פרטיות

מליאת הכנסת דחתה הערב ברוב של 32 מתנגדים מול 25 תומכים, את ההצעה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) לבטל את איום המאסר המרחף מעל המחתנים ומעל הזוגות שאינם נרשמים ברבנות, למרות תמיכתם של שורה של ארגונים דתיים בחוק.

הרקע לכך הוא העובדה שבכנסת הקודמת, נחקק החוק לפתיחת אזורי הרישום לנישואים, המאפשר לכל אזרח את האפשרות לבחור באיזו מועצה דתית הוא נרשם לנישואים. אלא שבמקביל עבר מתחת לרדאר גם סעיף תקדימי נוסף, חריג בחומרתו, סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), שקובע כי "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים".

התיקון שעלה במליאה, בתמיכה ובקידומם של ארגון 'עתים' וארגון 'מבוי סתום', ביקש לבטל את איום המאסר, במטרה לאפשר לרבנים אורתודוקסיים לקיים חתונות פרטיות, במקרים של גיורים פרטיים שאינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית ובמקרים נוספים. אלא שבהיעדר יכולת לייצר הסכמות בנושאי דת ומדינה בקואליציה הנוכחית, דחתה המליאה את ההצעה.

ח"כ עליזה לביא מסרה בתגובה כי "מדובר בחוק מעוות וחריג בקיצוניותו. זו הפעם הראשונה שמחילים סנקציה פלילית על סוגיה דתית, תקדים חריג שהופך אנשים נורמטיביים לעבריינים, ומוטיל צל כבד על יחסי דת ומדינה בישראל. אנו עדים בשנים האחרונות למגמה שבה יותר ויותר צעירים מתרחקים מן הרבנות, וחוקים כאלו הם אחת הסיבות לכך. לא ביהדות הם מאסו, אלא בהתנהלות הממסד הרבני ובבירוקרטיה הדתית, והם מצביעים ברגליים".

עוד הוסיפה לביא כי "בלתי נתפס שדווקא הממסד הדתי ונציגיו הם אלו שמרחיקים אנשים מן היהדות עם חוקים רדיקליים ופוגעניים. לא מדובר כאן אפילו על כפיה דתית, אלא על מונופול תאב שררה שעסוק בעיקר בשימור כוחו, תוך התעלמות מההשלכות. הסעיף הדורסני הזה, נכנס בחטא לספר החוקים ונמשיך להאבק בכל דרך בכדי לבטלו ולייצר חלופה הוגנת".

הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים ומתומכי וממקדמי החוק, הגיב אף הוא על דחיית החוק. "זהו חוק שנוגד את ההלכה. הרבנות הראשית מחליטה באופן שרירותי כי גיורים מסוימים אינם מתאימים לה, כנגד ההלכה, ולפיכך היא מחליטה שלא להכיר גם בנישואין של אותם גרים, ואם לא די בכך, היא אף רוצה לאסור את הרבנים המשיאים את האנשים הללו. זה עומד בסתירה למסורת היהודית מדורי דורות, של בתי מדרש שונים, עם דעות שונות, שמקבלים אחד את השני ומכירים אחד בשני, למרות השוני. זוהי אמנם דרכה של פוליטיקה אך זוהי איננה דרכה של תורה".