סקר חדש מצביע על עמדות הציבור ביחס לעבודה בשבת; קריאה לדיאלוג ולהסכמה כוללת בשדולת דת ומדינה בכנסת

בכינוס מיוחד בנושא השבת שנערך ב​שדולת עם דת ומדינה בכנסת, הציג המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר חדש שערך, ממנו עולה כי תמיכת הציבור בפעילות מסחרית, וכן בתחבורה ופעילות תרבות ופנאי בשבת גדלה. 61.3% הביעו תמיכה בפעילות מרכולים בשבת, 68.5% בבתי קפה, 64.2% בתחבורה ציבורית בשבת, ו-61% תמכו אף בפעילות מרפאות פרטיות, מה שמצביע לפי המכון על שחיקה במעמד השבת כיום מנוחה שבועי. מספר המועסקים היהודים בשבת עומד על כ-400 אלף (כ-13% מסך המועסקים), כ-92 אלף עובדים שבעה ימים בשבוע, וכי על פי הערכה זהירה, כ-40% מועסקים בניגוד לחוק. עוד עולה, כי בניגוד לסברה המקובלת, מרבית העובדים בשבת הם אינם בעלי הכנסה נמוכה: כ-33 אחוז מהמועסקים משתכרים עד 10,000 ₪ בחודש, בעוד 52% משתכרים למעלה מ-10,000 בחודש.

עליזה לביא אמרה בפתח הדיון: השבת היא המתנה הגדולה ביותר שקיבל העם היהודי, והבשורה המשמעותית ביותר שהבאנו לאומות העולם. יותר ויותר ישראלים ויהודים בעולם מבקשים להשיב את השבת לחייהם, כל אחד בדרכו. מכעיס שדווקא את מקור העונג הגדול ביותר, הפכו למקור שסע ופילוג. חוק המרכולים שעבר לאחרונה עשה נזק חסר תקדים לשבת ולעם. הוא יצר קרע ומלחמות בלתי נגמרות סביב השבת, הזניק את הרשויות למירוץ לתיקון חוקי העזר, והתוצאה שלו היא יותר חילול שבת. החוק שאני מקדמת עוסק רק בסוגיית זכותו של עובד לבחור לנוח בשבת, ללא החובה הקיימת כיום להגיש תצהיר דת, מצב המפלה חילונים ומסורתיים המעוניינים לנוח בשבת. הפיתרונות לא יבואו בכפייה, אלא בדיאלוג ובמיזמים קהילתיים מהשטח כמו אלו שנמצאות סביב השולחן היום.

אלעזר שטרן: המציאות לא מחכה לנו, כי יש מי שכבר מחוקק והופך את השבת לסוגיה של כוחניות פוליטית. לכן לצערי הרב אנחנו לא חופשיים לדון בדבר הזה במנותק מהמציאות הפוליטית בישראל. אם גביזון מידן הייתה מתורגמת בזמנו לחוק, יכול להיות שמרכזי קניות שקשה היום לסגור אותם – בכלל לא היו נפתחים. אם השבת הייתה נידונה במציאות פוליטית חברתית אחרת, ולא הייתה מזוהה אם הסט הרחב של נושאי דת ומדינה, ייתכן שהיינו משוחררים כמחוקקים מהצורך לדון בשבת בוועדות הכנסת, ומסתפקים בדיאלוג ציבורי. לצערי גם בזה אנחנו לא בני חורין. אנחנו נושאים פה כמעט לבד את הדגל הזה של יחסי דת ומדינה, שהקואליציה הנוכחית הפכה להפקר.