ספרים:  שעות התייחדות מנהג נשים  |  התרמיל היהודי   |  תפילת נשים  |  להיות אישה יהודיה  |  תפילת נשים לאם וליולדת   |  הרצאות

 

התרמיל היהודי, מסע בר-מצווה בקהילות ישראל חדש!

 

    התרמיל היהודי

 

 

ככל שהתקרבה שנת הבר־מצווה של בננו, רצינו לדעת יותר. מדוע דווקא בגיל 13 ? כיצד חגגו בעבר? מה מקור המנהג לזרוק סוכריות על חתן הבר־מצווה? איך ובעצם מדוע נושאים דרשה? כך החל המסע אל התרמיל היהודי ואל כיסיו החבויים והנסתרים.


מחקר אישי־משפחתי של עליזה לביא הוא היסוד לספר זה. האסופה, שמקורה בארבע כנפות תבל, מקבצת לראשונה מנהגי אבות, מורשת אימהות ויצירות וסיפורים בני זמננו, ומלמדת על געגוע הדורות.


״היעדרן של תפילות מסורתיות פתח את השער לתפילות אישיות ומחודשות. לא מקרה הוא שאת התרמיל היהודי ערכה ד״ר עליזה לביא, שספרה תפילת נשים מעורר עניין עצום בכל שכבות החברה הישראלית״.
פרופ׳ חננאל מאק


״דומה שהיה זה אך אתמול. כף ידי הקטנה נתונה בתוך כף ידו הגדולה של אבי, ואנו צועדים יחדיו. ידו של אבי ממשיכה לאחוז בידי בכל החלטותיי, התלבטויותיי ומעגל חיי. התרמיל היהודי מחזיר אותי לאותם זכרונות מתוקים ומחוזות מופלאים״.
משה איבגי


ד״ר עליזה לביא היא חוקרת־יוצרת, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, פעילה חברתית ואשת תקשורת. בעבודתה מבקשת עליזה לחלץ מהעבר תשובות לשאלות של כאן ועכשיו ולהביאן למרחב הישראלי. את התרמיל היהודי היא נותנת במתנה לבנה ולבני דורו. ספרה תפילת נשים זכה בפרס National Jewish Book Award , תורגם לשפות שונות, והוא רב־מכר בישראל ובעולם.

 

הספר ראה אור בעברית ובאנגלית בהוצאת מגיד-קורן.
רכישות מוקדמות - התרמיל היהודי - אביעד מוזס הוצאת קורן ירושלים בע"מ, טלפון: 052-5579003
02-6330993 או בדוא"ל:
aviad@korenpub.com

אירועים ויחסי ציבור - ציפי לוין, דוא"ל: zipilevin@bezeqint.net

 

הזמנה

מושב השקה לספר - התרמיל היהודי: מסע בר המצווה בקהילות ישראל - בכנס הקהל.
יום ראשון, חול המועד סוכות
 26/9 במכללת ספיר בשדרות, בשעה 17:00.
לפרטים נוספים

 

זכרונות מהבר מצוה שלי / ynet

יוסי שריד עלה לתורה בשמחת תורה ולא חש התעלות, אורי אורבך התבלבל בין "הוא" ל"היא", עמנואל הלפרין לא הכיר את האורחים וקובי אוז מצטער שדרש מסיבת פלסטיק. לרגל החג שבו כולם עולים לתורה, ארבעה סיפורים מתוך 'התרמיל היהודי' לכתבה המלאה

 

דרשת בר המצווה - על פיוט מתוך התרמיל היהודי

התרמיל היהודי בקטלוג מכללת גורדון

 

עליזה יקרה,
אינני מתאפקת ואני משתפת אותך ב"הצלחה המסחררת" שהיה לפיוט שמצאנו בסיפרך בשבת בר המצווה של בננו דניאל בשבת הגדול. מתברר שבבתים רבים שרים אותו או את חלקו ולרבים הייתה נחת ושמחה ב"גילויו המחודש".
יפה גיסר

 התרמיל היהודי

קדם גם את הדף שלך

 

 

התרמיל היהודי, מסע בר מצוה בקהילות ישראל, עליזה לביא
מסע בר-מצווה
בקהילות ישראל


ביקורות והמלצות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים

המלצת רב הכותל וברכתו

לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

מבחר ציטטות על התרמיל היהודי
מבחר ציטטות
על התרמיל היהודי

התרמיל היהודי

התרמיל היהודי

בר מצווה / בת מצווה ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון

בר מצווה / בת מצווה ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון
בר מצווה / בת מצווה ליתומי צה"ל וכוחות הביטחון עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי והרב הראשי רפי פרץ

 
 
 

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים                                         

   

תפילת נשים

 
 

הוצאת ידיעות ספרים
 

הספר תפילת נשים של עליזה לביא בהוצאת ראנדום האוס
זכה בפרס NATIONAL JEWISH BOOK AWARD לשנת 2008
לאתר הפרס | מידע בעברית | לנאום במעמד קבלת הפרס


10 שָׁנִים לְתְפִילַת נָשִׁים - מהדורת עשור מורחבת של תפילת נשים

שמחה לשתף שיצאה מַהֲדוּרָה חֲגִיגִית וּמְהֻדֶרֶת עִם תְפִילוֹת חֲדָשׁוֹת.
מַהֲדוּרַת עָשׂוֹר מוּרְחֶבֶת שֶׁל תְפִילַת נָשִׁים. 
עשר שנים חלפו מאז פרסמתי את תפילת נשים. התפילות העתיקות נכנסו ללבם של רבים – נשים וגברים, חרדים, דתיים וחילוניים, יהודים ובני דתות אחרות ועוררו געגוע עמוק. יש שמיקמו אותו במדף ספרי התפילה, אחרים בין ספרי השירה, היו מי שהניחו אותו בפינת נרות השבת והיתה מי שרצתה בו על השידה, ליד המיטה.
החיבוק החם והמתמשך שלו זוכה הספר לאורך השנים הוא ביטוי לרחשי הלב ולגעגוע לבית אמא וסבתא, למרחב הנשי-יהודי, לעולם שנותר מאחור, לקהילות שחרבו ולבתי הכנסת שננטשו, ולסוד תפילת הנשים.
הספר מביא פסיפס נשי עשיר, שמקורותיו בכתב ובעל פה, במזרח ובמערב. נשים יהודיות, שהודרו מן החינוך היהודי הגברי, נטלו יוזמות משלהן, כתבו טקסים ותפילות בשפה המקומית או בעברית, לכל מועד – לעתות שמחה ולזמנים קשים. נשים אלו סללו בעצמן לעצמן דרך משלהן, 
מאז יצא תפילת נשים לאור, זורמים אלי תפילות עתיקות ובנות זמננו, מידע ועדויות, וחלק מהם נכללו במהדורה מורחבת זו – מהדורת העשור. אשמח שתשתפו גם. המידע הרב ישמש לעבודת ההמשך.

 

על הגעגוע

תפילות הנשים יוצאות למרחב, לאחר שהיו תחומות בדל"ת אמות של הפרט. התפילות מחלחלות לאיטן אל חדרי הלב, אל מסתורי הנשמה ומעוררות געגוע. נשים וגם גברים מאמצים אותן אל ליבם, לתפילתם ולרגעים שבין אדם לבוראו. תפילות הנשים חוזרות אל האדם הפרטי וגם אל הקהילה. הן שבות אל אירועים וטקסים פרטיים כמו ברית, בת מצווה, חתונה ואל זמנים של שכול ואובדן. נשים נושאות אותן, אִם ביחידות ואם בפני בני המשפחה וקהל המוזמנים.

תפילות הנשים מוצאות דרכן גם אל העשייה התרבותית-חברתית: הלחנה וביצוע בידי מיטב האמנים, המחזה, תערוכות, מופעים ומיצגים. אסופת התפילות ודמויות הנשים-היוצרות מעוררים געגוע לעולם של סבתא ושל אמא, גם אם אלה לא סיפרו לנו עליו [או שאנו לא רצינו לשמוע. אולי התביישנו]. האמהות והסבתות שלנו שמרו עולם זה - כמו את תפילותיהן - קרוב לליבותיהן. זהו סוג של געגוע מתפתח, צובט לב ומזכיר נשכחות. געגוע שלא ניתן לתארו במילים ולא ניתן לסמן את אותותיו בין דפי הספר. אך הוא קיים והוא נוכח והוא מזכיר. והוא זה שהרטיט אז ומרטיט היום לבבות רבים של נשים ושל גברים.

מאז פורסם הספר תפילת נשים בעברית בשנת 2005, נוסף לי ידע רב על תפילות חדשות וישנות, על מנהגים וטקסים ובעיקר על דמויות שכמעט ואין מידע עליהן בכתובים ובתיעוד. כך למשל התקבל מידע על נשים-יוצרות דוגמת פריחה בת רבי אברהם, אנוסות מספרד ופורטוגל, נשים מאיטליה, פאני נוידא מצ'כיה ורבות אחרות. אחרים סיפרו על הנהגה רבנית שעודדה יצירה של נשים ואף סמכה על מנהגיהן. ויש שחלקו והוסיפו לפזל שברי זיכרונות וקטעי תפילות.

הספר והדיון הרחב סביבו, החוצה במות וזרמים, הצילו את התפילות רגע לפני אובדנן. המחקר בתחומי המגדר והיהדות שנמצא לאחרונה בפריחה, נושא איתו תקווה לחשיפה נוספת של מידע חדש, שיקרין גם על ספר זה - הן על הכלול בו והן על כתבים שטרם התגלו. בכל מקרה, השתדלנו להביא נוסח שישמור על מקוריות התפילות, ובה בעת ידבר אל קהל בן זמננו.

אשמח לקבל תגובות, מידע ורעיונות להרחבת השיח ולפרסום באתר ובעבודות המשך.

על הסיפור

הספר תפילת נשים הפך לרב מכר מיד עם פרסומו והגיע ללבבות רבים. הספר והנושא בו הוא עוסק זוכים לדיונים רבים, סקירות וביקורת, ימי עיון, פולמוסים ודיאלוג תרבותי בישראל.

הספר הוא אוסף תפילות של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה, אבל לא רק זאת. הוא גם משקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר. באמצעות התפילות, הטקסטים והנשים היוצרות אנו נחשפים לעולם שכמעט ונעלם מעינינו, לסיפור שלא תואר בכלי ההיסטוריה והתיעוד המקובלים. אנו מגלים מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס שנפגע קשות בשל תלאות ההיסטוריה: פרעות ועלילות דם, שואה ותקומה, עלייה והתבוללות, חילון ורצון להידמות לתרבות הסובבת.

ככלל, התפילות הפרטיות נדחקו מפני נוסח התפילה האחיד. בהמשך, התפילה איבדה ממקומה לנוכח עולם יהודי שבחלקים רחבים ממנו מבקש להשתחרר ממסורת בכלל וממוסר האב ותורת האם ה"מיושנת" בפרט, ולברוא מחדש את מאפייניו ואת זהותו המודרנית.

הספר כולל לקט של תפילות יהודיות עתיקות ובנות זמננו, אשר נכתבו על ידי נשים ובעבור נשים במגוון של רקעים היסטוריים ותרבותיים. התפילות חוצות את גבולות הפזורה היהודית כמו גם את גבולות הזמן היהודי. כך נמצא תפילות נשים אותן ניסח הרב יוסף חיים מבגדד, המכונה על שם חיבורו ההלכתי המפורסם ה"בן איש חי", מרבניה המיתולוגיים של יהדות המזרח, בצד חיבורים דומים של ר' נחמן מברסלב, מהדמויות הבולטות בתנועת החסידות. תפילות נשים יהודיות מאיטליה של המאה ה-16 סדורות בצד תפילות דומות מהונגריה של המאה ה-18. תפילות נשים חרדיות מחסידויות אדוקות בנות הזמן הזה, מוצבות בצד תפילות שאומצו על-ידי בנות קיבוצים בישראל.

חלק מהתפילות מנוסחות בידי נשים שנעלמו מסיפור החיים היהודי, ומתברר שהיה ברשותן ידע שלא נפל מזה של תלמידי חכמים שבזמניהן. הספר תפילת נשים כמו גואל אותן מאילמותן ומקנה להן קול ומקום ציבורי בסדרי הפיוט והתפילה היהודיים.

האוחזות והאוחזים בספר מחזיקים גם בפסיפס של זהויות יהודיות, חלקן מנוגדות, קצתן משלימות, הנארגות שתי וערב על פני מרחב וזמן יהודיים. המשותף להן הוא המעשה הליטורגי הנשי.

תפילת נשים ערוך לפי כללי הכתיבה האקדמית, ובכך הוא מחבר בין שיח מדעי היהדות הביקורתי לבין המעשה הליטורגי, שלא פעם בולט בשמרנותו. בפני המתפללים והמעיינים מוצב מצד אחד הטקסט הליטורגי, ומצד שני מובהרים מקורות התפילות והקשרי ניסוחן והופעתן.

לעיתים מעוררות התפילות ביקורת, תרעומת או תהיות על אפליה מיגדרית מקובעת שהגיע הזמן שתיעלם. אנו ביקשנו להביא את אסופת הקולות בשלמותה: על הוויית החיים שבה, על הנורמות התרבותיות ועל המצוקות והמועקות. לא רצינו ששיקולים עכשוויים של ראוי או לא ראוי, של פוליטיקלי-קורקט או קודים עכשוויים אחרים, ישפיעו על אסופת התפילות ויפגעו במרקם העדין של הסיפור הנשי-יהודי שטרם סופר.

המהדורה באנגלית - A Jewish Women's Prayer Book - יוצאת לאור בדצמבר 2008, בהוצאת ראנדום האוס בניו יורק וניתן לרוכשה ברשתות הספרים בארץ . במהדורה זו יש כדי להרחיב את הידע על מציאות נשית-יהודית פועלת ויוצרת, ונכללו בה תפילות ומידע חדש שהגיעו לידינו לאחר פרסום המהדורה בעברית.

על השרשרת

הספר מספר את התמודדותן של נשים עם מצוקות חייהן לצד השתפכות ליבן בשמחותיהן במשך מאות שנים. בטקסטים משתקפים הרגלי חיים, אמונות, נורמות וערכים. זוהי למעשה חלופה אלטרנטיבית של נשים יוצרות, חלופה שיש בה הכוח לעורר עשיית המשך. אסור ולא ניתן להתעלם מחייה של האישה היהודייה לאורך הדורות, ממרחב חייה ומהתמודדותה עם מצוקותיה. חובה לפתח את המחקר בתחום ולעודד מחשבה יצירתית בניסיון להשיב את שכמעט ואבד.

התפילות הן סוג של אלטרנטיבה שנוצרה אל מול השיח הגברי, אל מול שפת התפילה הבלתי מוכרת [העברית] ואל מול ההדרה מהעשייה הציבורית ומהפרקטיקה הקהילתית. עשייה שכזו במרחב נשי-יהודי פעיל ורוחש, יש בה להמחיש יותר מכל את כלי-העבודה של ארגז הכלים הנשי-יהודי, את הדבק הקיומי ששימר את שרשרת הדורות. את אותו ד.נ.א נשי-יהודי שלא ניתן לתארו, אך הוא חי וקיים ללא תלות בזמן, מקום או שפה. הוא משותף ובעל דמיון רב, למרות הפרדה שנכפתה בין פזורות העם היהודי במשך אלפיים שנות גלותו.

הנשים היוצרות עצמן, וגם גברים שכתבו לנשים, היו ערים לשרשרת זו. הנה תפילה שכזו: "וכמו שענה לאמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה וחנה ולכל הצדיקות והחסידות וההגונות הוא יענני" (עמ' 83); "מי שברך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה ומרים הנביאה ואביגיל ואסתר המלכה בת אביחיל, הוא יברך את..." (עמ' 109). והן משתפכות בבקשה: "אקראך ותענני אעתיר לך ותעתר לי" (עמ' 25, איטליה); "אלי שבשמים, האזינה לתפילתי, תן לברכת האם לרחף מעליו" (עמ' 126, פאני נוידא, מגרמנית).

רבות מאוד מתפילות הנשים נכתבו ונאמרו בשפות שדיברו המחברות, משום שהעברית של התפילות בסידור הקנוני היתה חסומה בפני הנשים, שלא זכו להשכלה תורנית וללימוד לשון הקודש. חלק משפות אלו באות לידי ביטוי בספר: הערבית-היהודית, היידיש, הלאדינו, האיטלקית-היהודית, הגרמנית והאנגלית. עם המעבר לישראל דחקה העברית את השפות היהודיות הרבות, הנוסח האחיד דחה רבות מתפילות הנשים הישנות, והסידורים האחידים החליפו את הסידורים הייחודיים שנפוצו בעבר בין נשים. לכן, קיבוצן של התפילות בספר זה הוא כמעט ההזדמנות האחרונה להצילן מתהום הנשייה.

לאורך הדורות גילו נשים אחריות כלפי אחיותיהן לקהילה והטיפו לחינוך הבנות ולמציאת הדרכים אל ליבן. דבריה של פאני נוידא בהקדמה לספר התפילות שכתבה ושפורסם בפראג ב-1855 ממחישים את חוש האחריות שלה כלפי הדור הצעיר:

"עם רגשות אמיתיים של דתיות נשית מתמזג רגש לאומיות מרומם. בנותינו צריכות ללמוד לשאת בגאווה ובביטחון את שם התואר יהודייה. הן צריכות לזהות את הערך האמיתי של עמן ולהיות מודעות לעובדה שלאורך הדורות, ינוקו היהודים מן ההאשמות שהיו למכשול לכמה דמויות אומללות, וגם מן הקלון שהיווה מקור לדעות קדומות ולהתבטאויות רוע. הן חייבות לדעת שהן עצמן היו פוגעות בכבודן, אם היו מתביישות בשייכותן לאחד מן העממים הגדולים ביותר בהיסטוריה שקורותיו מעוטרים בגיבורים מזהירים, גברים אצילים, אנשים שמתו על קידוש השם".

ואילו על דאגה לנשים המבוגרות יותר אנו למדים מפועלה של שרה בת טובים, שהיתה מהמפורסמות שבכותבות התחינות באידיש. וכך כתבה בפתח ספרה "שקר החן":

"זה ספר שקר החן חיברתי בטייטש [=אידיש] כרפואה לנשמה בעולם הזה ובעולם הבא, ואל תקמצו על כספכם, אם יכולים אתם לקבל את זה הספר, ובשכר זה נזכה לעולם הבא".

לא אחת נזפה שרה בספריה בנשים על מידותיהן ועל המוסר שהן נוקטות, וגם בעצמה נהגה חומרה. בפתיחה לספר התחינות "שלושה שערים" היא מבקשת מחילה: "השם יתברך יסלח לי שבנעורי פטפטתי בעזרת הנשים כשהתפללו וקראו בתורה האהובה."שרה הטיפה לפשטות, ביקשה מהנשים לא לבוא לבית הכנסת בלבוש עשיר ומנקר עיניים, והזכירה את המחויבות הקהילתית והיהודית של כל אחד ואחת.

תחינותיה של שרה בת טובים מאופיינות ברגשנות, בכנות ובדברים היוצאים מן הלב. בדרכה המיוחדת ובכישרונה הרב, השכילה שרה לגעת באותם רגעים יקרים בחיי אשה - לעיתים מסעירים ולעיתים משתקים - שבהם היא חווה במלוא העוצמה את מהות החיים. מודעות זו ויכולת מרשימה להעלותה על הכתב - וכנראה גם אופי כריזמטי - פתחו את ליבן של נשים רבות בפזורה היהודית בפני תחינותיה.

על המסע

תפילת נשים הוא תוצאה של מסע בן שלוש שנים, שחצה יבשות וזמנים. מסע זה הפגיש אותי עם חיבורים רבים, המשקפים פסיפס אנושי נשי מרתק. מקורות המלמדים על נשים שחיברו תפילות לכלל הציבור גם בתקופות בהן נהגו חוקרים לטעון, כי נשים יהודיות לא יצרו. תפילות שנועדו להיאמר על ידי נשים וגברים כאחד או על ידי נשים בלבד. תפילות לנשים בעזרת הנשים של בית הכנסת או כקבוצה מובדלת. טקסטים שחיברו נשים בעבור נשים או שלוקטו ונערכו בעבורן על ידי גברים (במקרים רבים אב כתב או ערך תפילות לבתו, וחתן-לכלתו). טקסטים נדירים שמורים ברחבי העולם, במוזיאונים, בספריות ובארכיונים; אבל גם באוספים פרטיים, בספריות נשכחות ובקרב משפחות. תפילות הועברו על ידי מסרניות, מתוך ספרי משפחה ומסידורים פרטיים שעברו מאם לבת, מדור לדור. כל תפילה וכל פיוט נושאים עימם את סיפורם. פעמים דווקא הכותבת היא שעוררה את סקרנותי, פעמים נאלמתי דום אל מול תפילות חדשות, ופעמים פרצו דמעותי לשמע תפילה, עד שלא יכולתי לראות מאומה. הרגשנות שהתפתחה בי נבעה מידיעה עמומה שנשאתי בתוך תוכי מאז ומתמיד על קיומן של תפילות נשים, גם אם לא סיפרו לי על כך.

לדידי, אסופת התפילות שהתקבצה והתהוותה לכדי ספר זה, אינה מקרית. במשך שלוש שנים חיפשתי את המקורות לתפילות, תחינות ותיקונים עלומים, לאותם רגעים או צמתים רבי-משמעות בחייהן של נשים שלא היתה להם התייחסות בסידור הרגיל, כמו עקרות, לידה ואובדן ילד. חלקן של התפילות, כך התברר, אף נכתבו בידי גברים בשביל נשים.

התפילות נאספו בתהליך ארוך וסיזיפי. כך למשל למדתי על פריחה בת רבי אברהם (בשמה הספרותי "בת יוסף"), שחיה במרוקו במאה ה-18 וכתבה תפילות ופיוטים בעברית.אשה זו, שכונתה בתואר "רבנית" והיתה גדולה בתורה, הותירה אחריה כתבים ושירים, אך מעטים מתוכם שרדו. ספרייתה הענפה מלמדת על שיעור למדנותה. נשות הקהילה היו פונות אליה כאל קדושה, ומזכירות את שמה בעיתות מצוקה.

המידע על חיפוש התפילות האלה, מעולמות שונים, עבר מפה לאוזן. רבים הושיטו יד לעזרה ולהכוונה. כך למשל לשיר "תפילה לאם בטרם שחרית" של המשוררת הדתית חוה פנחס-כהן, טקסט מודרני להפליא, הסבו את תשומת ליבי "מעגלי נשים" של נשים ישראליות שהשיר קסם להן והן משלבות אותו במפגשיהן:

"וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי

שֶׁיוּכַל כָּל אֶחָד מִיְלָדַי,

לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי

כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג"

במשך שנתיים חיזרתי אחרי שולמית אייזנבך, חרדית מחסידות בעלז בירושלים, עד שהצלחתי לרכוש את אמונה ולקבל ממנה תפילה ייחודית העוסקת בקשר בין חמות לכלה.:

" תֵּן חִינִי בְּעֵינֵי חֲתָנִי וּבְנוֹתַי, וְחֶסֶד לִפְנֵי בָּנַי וְכַלּוֹתַי.

שֶׁלֹּא אֶרְאֶה בָּם כָּל נְגָעִים, שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע דְּבָרִים רָעִים.

שֶׁלֹּא תְּהֵא עֵינִי בָּם צָרָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא יָדִי קְצָרָה.

שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בִּי שֶׁמֶץ קִנְאָה, שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא בִּי כָּל רִשְׁעָה".

התפילות, התחינות, הפיוטים והמזמורים שונים אחד זה מזה, אך לכולם יש מכנה משותף: דיאלוג עם בורא עולם, תקווה לעתיד טוב יותר וחרדה לשלמות העם היהודי.

זיכרונותיהן של נשים רבות שפגשתי וסיפור חייהן, לימדו אותי על מנהגי נשים בזמן התפילות, על טקסים נשכחים ועל נוסחים ייחודיים. אך יותר מכל, כאמור, הם לימדו על אותו געגוע משותף לתפילתן של סבתא ושל אמא, למעגל נשים שנפרץ ונקטע. העלייה לארץ, קבלת נוסח התפילה האחיד והאצת תהליכי החילון, החריפו את הדחקת עולמן הרוחני של נשים, על התפילות, השירים, הטקסים, המנהגים ונוסחי הברכות הייחודיים שהיו בו. לרוב הדברים לא נרשמו; רק מעט ממנהגי הקהילות ומהדפוסים המסורתיים זכו לתיעוד.

הספר הפך לתופעה תרבותית מעבר להצלחתו במונחים של מכירות. מאז צאתו לאור מתקיימים שוב ושוב כנסים בעולמות תרבותיים שונים שבהם דנים בתפילות נשים. ב"מעגלי נשים" ובאירועים רוחניים, נשים מפרשות את התפילות ומביאות אותן אל עולמן. חוויתי זאת למשל במפגשים עם יועצות רוחניות. נשים בעלות זיקה מסורתית מתעוררות, מחיות טקסים עתיקים שזכרו במעומעם מהסבות וקושרות אותן לספר. הוזמנתי ל"בסיסא", טקס של נשים טריפוליטאי הנחגג בראש חודש ניסן. כך חגגנו את טקס זבד הבת לילדתנו הרביעית, בעוד שכאשר אחיותיה הגדולות נולדו כמה שנים לפניה, כלל לא ידעתי על קיומו של טקס שכזה, למרות שהוא קיים למעלה ממאה שנים. בהשראת הספר אף נוצרו אירועים תרבותיים שונים: הצגה, מופע מחול ולחנים לתפילות.

ההתקבלות של הספר בחברה הישראלית הוציאה אותי למסע אנתרופולוגי בן שלוש שנים בקבוצות השונות של החברה הישראלית על גווניה: חרדים וחילונים, אשכנזים וספרדים, נשים גברים. התרגשתי לראות, שקהלים אלו מתחברים לספר בשל געגוע עז, סוג של החמצה על כך שלא האזנו ואולי גם זלזלנו במה שהסבות והאמהות שלנו הביאו מבתיהן. הספר מביא קול אחר: את קולן של הנשים המושתקות, את יצירותיהן שכמעט ואבדו ואת הדיאלוג חוצה התרבויות והזרמים שהביאו תפילות הנשים אל חיינו. תהליך התקבלות הספר והחיבוק החם לו הוא זוכה מרגע הדפסתו מלמדים, כי התפילות ודמויות הנשים היוצרות חוזרות הביתה.

ולסיום: המסע הניב ספר המשך לתפילת נשים. אשמח לקבל מידע, הפנייה למקורות ועדויות.

המסע אל תפילות הנשים והדרך איתן
עליזה לביא


רב המכר תפילת נשים קיבל את ספר הזהב.
לגלריית התמונות מהאירוע לחצו כאן

 רב המכר תפילת נשים קיבל את פרס פלטינה ביוני 2007.


חגית כפיר - תפילת אם

 

 

   

הסכמה
תפילה לא-ל חיי
הרב ישראל מאיר לאו

10 שנים לתפילת נשים
10 שנים לתפילת נשים
לחצו להגדלה

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים


ראיון ברשת ב' לרגל 10 שנים לספר תפילת נשים להאזנה

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים


תפילת נשים באיטלקית

למידע על הספר
לרכישת הספר באיטלקית:
David Piazza
Tel. +39 02 4870.0314
Cell. +39 339 8596707
davidpiazza@gmail.com
הודעה לעיתונות

וידאו ממסיבת טקס בת המצווה של סוזנה ממילנו שלכבודה תורגם הספר תפילת נשים לאיטלקית לצפייה



צפו בעליזה לביא
בטקס ספר הזהב
 


צפו ברב ישראל לאו
בטקס ספר הזהב




הודעה לתקשורת

"תפילת נשים" של עליזה לביא נמכר לשפיגל & גראו, הוצאת בת של דאבלדיי בניו יורק
להודעה


מתוך "בנוגע לרוח" של הרכב "תפילת הדרך"
מילים: פרל, אשת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, לחן: אודהליה ברלין

שיעורים על הספר מ Beth Jacob synagogue of Irvine
שיעורים על הספר מBeth Jacob synagogue of Irvine

שיעורים על הספר מ Beth Jacob synagogue of Irvine
שיעורים על הספר מBeth Jacob synagogue of Irvine

בית הכנסת של פאני נוידא
בית הכנסת של פאני נוידא
Photo: Lostice synague reconstruction


קוראים בתפילת נשים בטקס זבד הבת


אנסטסיה מיכאלי מקבלת את הספר תפילת נשים במתנה



עליזה לביא בכנס השנתי של ICJA לנשים


טקס קבלת הפרס
2008 National Jewish
 Book Award


עליזה לביא נואמת במעמד
קבלת הפרס


תפילת נשים זכה בפרס
National Jewish Book
A
ward 2008 בקטגוריה
מחקרי נשים


עליזה לביא בטקס קבלת הפרס


תפילת נשים בטקס קבלת הפרס של National Jewish
 Book Award


עליזה לביא עם קרולין הסל בטקס קבלת הפרס


עליזה לביא עם בלו גרינברג בטקס קבלת הפרס


סידורים עתיקים
 

סידורים עתיקים


סידורים עתיקים


סידורים עתיקים

*תמונות הסידורים העתיקים
 באדיבות
אוסף משפחת גרוס


לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

לרכישת הספר מחו"ל:

רכישת הספר תפילת נשים מחו"ל

 
 
 

להיות אישה יהודיה / כהן טובה ועליזה לביא (2005) ירושלים: קולך.

   

להיות אשה יהודיה

 
 


הקובץ להיות אשה יהודייה מסמן מצב של קביעות. "אנחנו כאן" - אומר הפמיניזם האורתודוקסי הישראלי  - "וקולנו נעשה צלול יותר ויותר, משפיע יותר ויותר בקהילה הדתית, מקרין יותר ויותר על החברה הישראלית." התובנות המגדריות ביהדות, הרגישות ההלכתית המתפתחת והיוזמה לתיקון המעוות מחזקות את מעמד האשה בחברה הישראלית כולה.

ההרצאות המקובצות בספר זה משקפות את "מצב השטח" של הפמיניזם האורתודוקסי, הן במישור הההגות הדתית בישראל והן במישור החברתי המעשי. בחלק ההגותי נערך דיון בנושאים כמו: האפשרות ההלכתית של נשים דיינות, האפשרות לסידור תפילה חדש וההפרדה המגדרית בהלכה. מתוארת גם יצירה דתית של נשים המהווה כפרשנות לטקסטים שבעקבותיה נוצרים גם טקסטים דתיים נשיים. בחלק המתאר את מצב השטח החברתי נכללים דיונים במצוקות חברתיות נשיות כמו הטרדה מינית בתוך החברה האורתודוכסית או דחיית גיל הנישואין.

ההגות הפמיניסטית הדתית בישראל הולכת ונבנית, נדבך על גבי נדבך, בקבצים של להיות אשה יהודייה. ריכוזה של הגות זו, המעשירה והולכת מכרך לכרך, יוצרת תופעה כוללת שמעבר למאמר הבודד. המאמרים ההלכתיים, התורניים, הפרשניים והפילוסופיים מתגבשים לגוף ידע, לאסכולה עיונית המהווה חלק אינטגרלי מן ההגות היהודית בת זמננו.

   

להיות אשה יהודיה, מאת טובה כהן וד"ר עליזה לביא

מאמר שהתפרסם בספר זה:
על השתקה גבולות ומשבר:
השיח על הטרדות מיניות בחברה הדתית בישראל.

מאת: ד"ר עליזה לביא

לביקורת על הספר

 
 
 

תפילת נשים לאם וליולדת

   

תפילת נשים לאם וליולדת

 
 

בהוצאת כללית מושלם וידיעות ספרים

עיבוד מיוחד של הספר תפילת נשים מותאם לאמהות וליולדות בשעתן המיוחדת.

להורדה לחצו כאן

להזמנות יש לפנות:
פרץ גוזה
ראש מערך ביטוחי בריאות וכללית מושלם
ת.ד. 2265
בני ברק
51122

   

תפילת נשים לאם וליולדת, מאת עליזה לביא

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים