ספרים

   

תפילת נשים

 
 

תפילת נשים - ביקורות וסקירות                                              ביקורות באנגלית


רק אשה יכולה לראות ללב רעותה
אלמוג בהר, "הארץ"

הסידור לנשים - אוסף תפילות בלשון נקבה - יוצר אלטרנטיווה דתית ממשית לנשים, ואולי גם לגברים.

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים, עורכת עליזה לביא, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2005, 310 עמודים

מוקדש לזכרה של ליאורה אליאס בר-לבב, מורה מופלאה בתלמוד

בפמיניזם האורתודוקסי של השנים האחרונות הורגשה פנייה של נשים אל לימוד הטקסט התלמודי ופירושו, תחום שנחשב לפני כן גברי וחתום בפניהן. הפנייה הזאת אינה מפתיעה, מכיוון שהתלמוד נחשב בעולם הלמדני הדתי כעיקר הלימוד, והאי-לימוד שלו הניח את הנשים במקום משני, שהן חסרות בו את הכלים הדרושים להתמודד עם תחומי חיים מרכזיים, וביניהם ההלכה ובתי הדין הרבניים. בפנייה אל התלמוד היה טמון גם האינסטינקט הליברלי של הפמיניזם, השואף להשתלבות נשים בכל תחומי החיים והידע הקיימים, ובעיקר באלה הנתפשים כחשובים.

אבל בפנייה אל התלמוד, שאיימה על גברים רבים, טמונה היתה גם קבלה של ההייררכיה הגברית, אשר הציבה את התלמוד בראש סדר הלימוד הדתי. והרי התלמוד מעיקרו אינו טקסט "נשי" אלא טקסט "גברי" מובהק; סביבת החכמים היתה סביבה גברית מעיקרה: מועטות הנשים המוזכרות בתלמוד, מועטות עוד יותר הנשים המדברות בו ממש (אחת הבודדות היא ברוריה אשת התנא רבי מאיר), ומועטות היו הנשים היהודיות לאורך הדורות אשר קראו, למדו ופירשו את הגמרא.

זו דילמה פמיניסטית קלאסית: האם להיאבק כדי להשתוות לגברים במקומם, להוכיח שנשים הן "כמו גברים" ולהשיג הישגים בשדה הכוח הקיים, כאשר משמעות הדבר היא קבלה של התרבות הגברית הקיימת, ולא ערעור עליה בהצבת אלטרנטיווה נשית. קריאה פמיניסטית ביקורתית של התלמוד מאפשרת לחשוף בתוכו הייררכיות מגדריות, ואולי גם לחלץ מתוכו קולות נשיים מודחקים. אבל אם בניין ההלכה התלמודי מיוסד על חוקיות גברית, ובעיקר על התשוקה להשליט את החוק בכל תחום מתחומי החיים, הרי שבסופו של דבר הנשים הלומדות תלמוד מפנימות גישה גברית זאת, ויכולות לאתגר אותה רק בשוליה.

בניגוד לאשליית הקידמה של העידן המודרני, שגם הפמיניזם שוגה בה, דומה כי תחומי ידע נשיים רבים אובדים בדורות האחרונים, בין השאר מפני שנשים רבות המבקשות להיות חלק מן האליטה התרבותית, מצטרפות לתחומי הידע הגבריים הנחשבים בחברה "גבוהים", ואילו תחומי הידע הנשיים, הנהנים מדימוי נמוך ואין בהם להעניק יוקרה מרובה, נזנחים. בספר "תפילת נשים" אנו לומדים כיצד תחום התפילה והמנהג הנשי הקדום הופקר ליד השיכחה, בין השאר מכיוון שלא קיבל חותם גברי של "אליטיזם".

בפתח הדבר לספרה מספרת עליזה לביא על "ידיעה עמומה שנשאתי בתוך-תוכי מאז ומתמיד, על קיומן של תפילות נשים, גם אם לא סיפרו לי על כך" (עמ' 18). לביא מספרת על "מעגל נשים שנפרץ ונקטע. העלייה לארץ, קבלת נוסח התפילה האחיד והאצת תהליכי החילון, החריפו את הדחקת עולמן הרוחני של נשים: את התפילות, את השירים, את הטקסים, את המנהגים ואת נוסחי הברכות הייחודיים. לרוב, הדברים לא נרשמו. רק מעט ממנהגי הקהילות ומהדפוסים המסורתיים זכו לתיעוד" (שם). רבות מאוד מתפילות הנשים בעבר נכתבו ונאמרו בשפות היהודיות השונות, מפני שהעברית והארמית של מרבית התפילות בסידור היו זרות לנשים, שלא זכו להשכלה תורנית; חלקן באות לידי ביטוי בספר: הערבית-היהודית, היידיש, הלאדינו, האיטלקית-היהודית, הגרמנית והאנגלית. עם המעבר לישראל דחקה העברית את השפות היהודיות הרבות, התפילה העברית דחקה רבות מתפילות הנשים הישנות, והסידורים האחידים החליפו את הסידורים הייחודיים שנפוצו בעבר בין נשים.

מצב זה הוליד מסע של שלוש שנים בעקבות תפילות, שעשתה לביא, ואשר הוליד בתורו את הספר, אולי מוטב לקרוא לו הסידור, תפילת נשים. לביא חוזרת אל התחום הדתי הנשי של העבר, אל סידורי הנשים הישנים, בלי לקבל את ההייררכיה הגברית המבטלת את משמעותם, וכך היא מעמידה דתיות נשית, אלטרנטיווה דתית ממשית לנשים ואולי גם לגברים. הספר בנוי במבנה הקרוב לזה של סידור מסורתי, ומחולק על פי תפילות היום, אירועים בחיי האשה (בת מצווה, רווקות, זוגיות, עקרות, פוריות ואמהות), מצוות מן התורה הייחודיות לנשים (הדלקת נר, הפרשת חלה וטבילה), שבת, חגים ומועדים, וכן הוא מכיל תפילות ייחודיות לשעות משבר (עגינות, מחלה, יתמות ושכול, ואף תפילה על בנות ישראל שנרצחו בידי בני זוגן), ותפילות לגאולה.

הספר נפתח בתפילה איטלקית (ובולט בתוכו מקום התפילות של נשות איטליה), ולאחר מכן מכיל תפילות ממגוון עדות ישראל, שפות העמים וארצות העולם, חוץ מנשים יהודיות מאתיופיה ומהודו (בשנה שעברה יצא לאור בהוצאת מכון בן-צבי ספר בשם "יפהפיה" ובו שירים של נשות קוצ'ין שתירגמה לעברית אופירה גמליאל); יש בספר תפילות מדורות רבים, מתקופות קדומות ועד כותבות בנות זמננו (ביניהן חוה פנחס-כהן, לאה שקדיאל ויעל לוין), ואף תפילות של גברים אשר ייעדו תפילות מיוחדות לנשים, כגון הבן איש חי, המקובל סלמן מוצפי, רבי נחמן מברסלב והרב יואל בן-נון.

בספר מתגלות כותבות שרוב האנשים, וגם הנשים יש להניח, לא שמעו את שמן: כך למשל המשוררת אוסנת לבית ברזאני, שכונתה ה"תנאית" ועמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאה ה-17; גליקל האמל שנולדה בהמבורג ב-1645, וכתבה לאחר מות בעלה ספר זיכרונות מרתק ומרגש (הספר המופלא הזה יצא בימים אלו בהוצאת מרכז זלמן שזר, במקורו ביידיש ובתרגום לעברית); פריחא בת רבי אברהם, גדולה בתורה שחייתה במרוקו של המאה ה-18, כונתה רבנית והותירה כתבים ושירים; פאני נוידא אשר חייתה במאה ה-19 בצ'כיה, וכתבה ספר תפילות מרגש גרמנית. בספר גם פיוטים שנכתבו, על פי המסורת, על ידי בתו של רבי יהודה הלוי ובתו של רבי שלום שבזי.

כותבות התפילות אינן מפירות את המוסכמה של הפנייה אל האל בלשון זכר, אך את בקשותיהן מן האל הן מעבירות דרך נשים מן ההיסטוריה היהודית: "וכמו שענה לאמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה וחנה ולכל הצדיקות והחסידות וההגונות הוא יענני" (עמ' 83); "מי שברך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה ומרים הנביאה ואביגיל ואסתר המלכה בת אביחיל, הוא יברך את..." (עמ' 109). הנשים מבקשות: "אקראך ותענני אעתיר לך ותעתר לי" (עמ' 25, איטליה); "אלי שבשמים, האזינה לתפילת לב אם" (עמ' 123, פאני נוידא, מגרמנית). הן מודיעות לאל: "בענווה, אלי, אני קרבה אליך, פורשת צפונות לבי ומודה לך" (45, פאני נוידא), ולעתים יודעות כי "רק אשה יכולה לראות ללב רעותה" (252).

חלק מן התפילות בספר מלמדות את האשה את תפקידה המגדרי כבת (צנועה ובתולה), כרעיה (נאמנה), כעקרת בית וכאם (מסורה). אך ברובן בולטות תעצומות נפש נשיות מול פיתולי החיים, ובולטות תפילות ייחודיות שאין להן מקבילה גברית (אולי בשל ההקשר השונה של התפילה הנשית, שאין לה צורך בקהל ובמניין, ועל כן היא יכולה להיות אישית יותר). התפילות נוגעות באירועי חיים ייחודיים לנשים או בפרספקטיווה נשית לאירועים משותפים, כגון תפילת רעיה אומללה שאהבה לא שוכנת בינה ובין בעלה, תחינה לאם בעת הבאת בנה אל המלמד, תפילת אם ביום נישואי בתה, תפילת חמות על כלתה, תפילה לבת עם קבלת המחזור, תפילה לאשה בגיל המעבר עם הפסקת המחזור.

בספר מובאות שלוש אלטרנטיבות מסורתיות לברכה הקשה ב"שחרית", "ברוך שלא עשני אשה" (חוץ מ"ברוך שעשני כרצונו"), וביניהן "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשיתני אשה ולא איש" (עמ' 32, מתוך סידור איטלקי בן המאה ה-15); עוד מובא כי הרב שלמה ריסקין הציע לפני כמה שנים כי גבר יאמר בבוקר: "ברוך שלא עשני אשה ועשני כרצונו", ואשה תאמר: "ברוך שעשני כרצונו ולא עשני איש" - כך יישמר הטקסט החז"לי אך ייווצר שוויון בין הטקסט הגברי לנשי.

עיקר הספר אינו בקריאה הראשונית בו, או בקריאה הרצופה. תפילה בשעה שהיא נאמרת בפעם הראשונה אינה תפילה ממש, אלא היא תפילה ארעית שרבות כמוה, ורק יסוד החזרה הופך אותה תפילה ממש. כוחו של סידור בהתקבלותו הקהילתית אל תוך מחזור חיים, כוחו בטקס הנוצר סביבו, בקריאה בו בקול בקהל בהתאם ללוח השנה והחיים. כוחו של הסידור היהודי לאורך הדורות נבע מן המתח שבין המסורת לחידוש, בין הקבוע לארעי, ובין האלוהי לאנושי. והספר "תפילת נשים" הוא אולי אחד המעשים החשובים ביותר בדת היהודית בשנים האחרונות, והוא ראוי להמשכים רבים. הספר גם מצליח להשמיע קול זעקה על החסרתן מן הסידורים המקובלים.

כוחה של תפילה הוא בכך שהיא מאפשרת לנו לומר דברים שלא חשבנו מלכתחילה לאומרם, שלא היינו באים לאומרם בלעדיה, אך עתה משאמרנו אותם אנחנו מרגישים כאילו ביקשנו לאומרם מאז ומעולם, כאילו המלים הללו שאמרנו הן מלותינו ממש, ואין להעלות על הדעת עולם שבו לא היתה נאמרת תפילה זו. התפילה אינה מסתפקת בתיאור העולם, האדם או המחשבה, אלא היא מרחיבה את עולם מחשבותינו ומלותינו, וכך מרחיבה את העולם עצמו. תפילות נשים אלו מרחיבות עולמם של גברים ונשים כאחד, ורומזות אולי על צורך לכתוב "תפילת גברים"; אמנם רוב הסידורים מושתתים על תפילות שכתבו גברים מתוך פרספקטיווה גברית, אך בשל ניסיונם של הגברים לבצע אוניוורסליזציה ונייטראליזציה של עצמם, אין החוויה הגברית באה בהם לידי ביטוי בצורה שבאה החוויה הנשית לידי ביטוי בתפילת הנשים; ואולי עתה בזכות קולה של תפילת הנשים נולדת האפשרות לשמוע את קולה של תפילת הגברים.

   

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים


לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

לרכישת הספר מחו"ל:

רכישת הספר תפילת נשים מחו"ל

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים