ספרים

   

תפילת נשים

 
 

תפילת נשים - ביקורות וסקירות                                              ביקורות באנגלית


"בענווה, אלי, אני קרבה אליך, פורשת צפונות לבי ומודה לך"

אשה היתה בישראל, פאני נוידא שמה, שחיתה במרכז אירופה (1819-1894) והותירה אחריה ספר תפילות בשפה הגרמנית: "תפילות ותחינות: שעות התייחדות, ספר תפילה ומוסר לנשות ישראל ובנותיה, לתפילה בציבור וביחידות ולכל הזדמנות בחיי האשה" (נדפס לראשונה בפראג של שנת 1855). הספר, שנכתב בידי אשה ולמען נשים, בא לתת ביטוי לצורכיהן ולמצוקותיהן של נשים במהלך מחזור השנה ולאורך קו החיים. את המלים שבכותרת דברי בחרתי מתפילה שחיברה פאני נוידא עבור "הנערה הצעירה", ובה היא מודה מחד גיסא על ימי נעוריה שחלפו באושר ובכל טוב, ומאידך גיסא מבקשת להמשיך בדרך היושר והצניעות, בשמירת מצוות ובהימנעות מהליכה אחר "הבל וריק והנאות עולם", ובעיקר "שלעולם לא אסור ממצוות כיבוד אב ואם".

דומה שתפילה זו שמה פאני נוידא בפי נערה העומדת על פתח עולם המבוגרים, ומבקשת מאלוהיה סיוע ותמיכה עם צאתה מחיקם המגונן של הוריה. בספר שלפנינו מובאת תפילה זו במדור הטקסטים שעניינם בת-מצווה והתבגרות, כשלפניה מודפסת שירתה הידועה של דבורה (שופטים, פרק ה'), אשר שימשה כחלק מטקס קבוצתי של בנות מצוות בקהילות איטלקיות שונות, ולאחריה "תחינה לבת עם קבלת המחזור", יצירתה של רות לזר, בת קבוצת סעד, האומרת בין השאר, "ברוך אתה ה' שעשיתני אשה, שבראת את גופי בחוכמה, שכל אבר יודע את עיתו ואתה כולל את אבריי יחד ומבשיל בי בגרות ופריון". שלושה טקסטים הם: הראשון מן המקרא (אם כי על פי השימוש שנעשה בו מאוחר יותר), השני מעשה ידיה של אשת רב ממורביה במאה הי"ט, והשלישי יצירה בת-זמננו מעטה של בת הקיבוץ הדתי בישראל. שלושתם נכתבו בידי נשים והם משמשים כביטוי ליטורגי לנקודת מעבר משמעותית בחיי הילדה המתבגרת.

שלושה טקסטים אלה, ובצדם יותר ממאה נוספים, נאספו לפנינו בספר מרהיב עין ומרחיב דעת, פרי ליקוטה של ד"ר עליזה לביא, מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ופעילה ביוזמות חברתיות שונות לקידום מעמד האשה במדינת ישראל. נמצא כאן תפילות, תחינות ופיוטים לחיי היום-יום ובקשה למציאת בן-זוג מתאים, לכלה ביום נישואיה, לעקרה או ליולדת המתקשה ללדת, לאם המובילה את בנה אל שירותו הצבאי או לזו היוצאת לטבול במקווה הטהרה, לאשה המתאבלת בדרכה שלה על חורבן בית המקדש או המבכה את מות ילדה. כמו כן מובאים בספר דברי קינה על נשים שנרצחו בידי בני זוגן, פיוטים שכתבו נשים המתגעגעות לגאולה ולציון, תפילת קודם זיווג ולימוד שיש לומר על קברה של רחל אמנו. ולא מנינו כאן אלא מקצת מן הנושאים שספר זה נותן להם ביטוי ליטורגי מגוון עד מאוד, בצורות ספרותיות שונות ובלשונות היהודים לפזורותיהם (מה שנכתב במקורו בשפות אחרות, כגון יידיש, לדינו או ערבית, תורגם בבהירות לעברית).

את הטקסטים כתבו נשים עלומות-שם או נקובות-שם, ובצד פאני נוידא ורות לזר נמצא בספר מיצירותיהן של פריחא בת רבי אברהם, משוררת ממרוקו של המאה הי"ח, הרבנית שעריל אשת הרב יוקיל הורוביץ מלבוב של המאה הי"ט, וכן מאת ד"ר יעל לוין, לאה שקדיאל או חוה פנחס-כהן, כולן יוצרות בתחום השירה והתפילה במדינת ישראל בזמננו. בנוסף להן, ולנשים אחרות שלא הזכרתי, נופתע למצוא בספר תפילות ותחינות רבות שנכתבו בידי גברים, אף שנועדו להיאמר בפי נשים. כך "תפילה ליולדת הקמה ממיטתה לאחר הלידה" מאת ד"ר מ' לטריס (פראג, 1845), "תיקון לאשה שהיתה סיבת מיתת בנה" מאת ה"בן איש חי" (הוא ר' יוסף חיים מבגדאד), או "זעקת האשה הסובלת מקשר נישואים שנכשל" מאת הרב יואל בן-נון, ראש ישיבה בקיבוץ הדתי.

מתברר כי האשה המתפללת לא יכולה היתה למצוא בסידור התפילה המסורתי מענה הולם ומספיק לאירועי חייה ולחוויותיה המיוחדות. הסידור הוא כידוע מעשה ידיהם של גברים, יצירה שנתחברה במשך דורות רבים בהקשרים גבריים, בעיקר בבית הכנסת ובבית המדרש, וההוויה הנשית איננה בראש מעייניה. ראוי להזכיר כי "שלא עשני אשה" היא מן הברכות הראשונות שאמור לומר המתפלל האורתודוקסי בכל בוקר.

זאת ועוד: הגבר היהודי, זה שמקיים מצוות, חייב בתפילה בכל יום ויום, בעוד שמחויבותן של נשים למרכיבים רחבים בתפילה אינה כה חותכת ופסקנית, כך שסידור התפילה, כפי שנתגבש במהלך הדורות, לא הצליח לשמש אותן כפי שהוא משמש את הגברים החייבים בתפילה. קו חייה של האשה, מילדות ועד זיקנה, כולל גם מעברים ומשברים המצריכים מדרך הטבע את פניית האדם המאמין אל אלוהיו בבקשת תמיכה וסיוע: התבגרות ביולוגית או קבלת עול המצוות, כניסה למעגל הנישואין (על שמחותיו, ולצערנו גם על כאביו, כגון פירוד ועגינות, הכאת נשים או עקרותן), גידול ילדים על מכשוליו ומורכבותו, פוריות (שמירת הלכות נידה, טבילה, הריון, לידה או עקרות) ואף בלות ועוד כיוצא בזה.

גם בלוח החיים היהודי הוקצו לאשה פינות המיוחדות לה, כגון הדלקת נר של שבת וחג, אירועי ראש חודש (הנחשב במסורת כיומן של הנשים) או הפרשת החלה בשעת הכנת הבצק. במה שנוגע לאירועים אלה, בין שהם חד-פעמיים או חוזרים על עצמם במחזור קבוע, סידור התפילה המסורתי בדרך כלל אילם ושווה-נפש. נשים רבות, במהלך הדורות ועד ימינו, באו לשנות מצב זה על ידי כתיבת תפילות, תחינות, בקשות, טקסי לימוד. גברים אחדים באו לעזרתן כשחיברו עבורן טקסטים מעין אלה, כדי שגם שפתותיהן תרחשנה תפילה בהתאם לתחושותיהן ולצורכיהן.

לביא אספה בשקידה רבה טקסטים רבים ומגוונים, וצירפה להם לעתים דברי הסבר על הרקע ליצירתן, כמה מלים על הביוגרפיה של הכותב(ת) או ביאור לגבי השימוש הליטורגי שנעשה בטקסטים, אך לא פירוש שיטתי לטקסטים עצמם. היצירות שבספר זה נותרו עד כה בשולי העשייה הספרותית של עם ישראל, ואיסופן יחד מעמיד אותן, לעתים כמעט לראשונה, בקדמת הבמה. יש בספר מיזוג בין טקסטים עתיקים ביותר (כגון מזמורי תהילים) לבין טקסטים שזה מקרוב ראו את אור העולם (כגון השלמות לפיוט "ויהי בחצי הלילה" שבהגדה של פסח העוסק בגברים בלבד); בין יצירות שבאו מן העולם האשכנזי ליצירות שמוצאן בקהילות המזרח; בין יצירות של שירה לבין חיבורי פרוזה, ובין יצירות של נשים לבין יצירות שנכתבו עבור נשים. כל אלה אכן מעמידים פסיפס מגוון ורב-פנים של תופעה מרתקת, שלא פעם היא אף מרגשת בחיוניותה הספרותית ובכנותה הרגשית.

הספר קרוי בשם "תפילת נשים", אך יש בשם זה כדי להטעות, ובשני עניינים. הראשון הוא שהספר אינו מוקדש לתפילות בלבד, אלא לטקסטים מטקסטים שונים אשר יש להם שימוש כלשהו בהקשרים דתיים, שרק בחלקם הגדול הפנייה לאלוהים היא המרכז. כך נמצא בספר, דרך משל, את שירתה של מרים הנביאה לאחר קריעת ים סוף, אשר אין בה כל פנייה אל האלוהים ("אשירה לה' כי גאה גאה"), את מזמור כ"ב בתהילים ("אלי אלי למה עזבתני"), שנאמר על פי המדרש בידי אסתר המלכה קודם להליכתה אל אחשוורוש, או את שירה היפהפה של חוה פנחס-כהן "תפילה לאם בטרם שחרית", שרק בנדיבות לב רבה ניתן להגדירו כתפילה דווקא.

לעומת זאת, תיבת "נשים" שבכותרת הספר מעוררת אף היא בעיה, שכן חלק לא מבוטל מהיצירות בספר נכתבו בידי גברים. שאלות מרתקות הדורשות עיון נוסף עולות למקרא הספר: האם יש הבדל בין יצירה שכותבת אשה למען חברותיה לבין זו שיוצאת מתחת ידו של גבר והמיועדת למען נשים? האם עלה בידי גברים, בעיקר רבנים, להבין לצפונות לבה של אשה ולתת להן ביטוי כן ומקיף?

שאלה אחרת שמעורר הספר שלפנינו היא שאלת ההקשר החברתי-דתי של אותן נשים שיצירותיהן נכללו בספר. מתברר שהספר אינו כולל תפילות, תחינות או יצירות ליטורגיות אחרות של נשים שאינן שייכות למעגל החברה האורתודוקסית. בצד שירה של חוה פנחס-כהן היה בהחלט מקום ל"למדני אלוהי ברך והתפלל" מ"שירי סוף הדרך" של לאה גולדברג, או לשירה של רחל, "עקרה", שבו היא מבקשת לזכות בבן ומשווה עצמה לרחל ולחנה, שלא לומר דבר על מאות יצירות שכתבו וכותבות נשים דתיות, אף כי לא אורתודוקסיות, בישראל ובעולם, שגם הן נותנות ביטוי לצורך של פנייה לשמים בשעת שמחה או עצב וברגעי משבר ומעבר. זכותו של חיבור, כמובן, להגביל את היקפו ואת תחום עיסוקו, אך דומה שבמקרה שלנו הדרת נשים שאינן מן העולם האורתודוקסי פגעה ביכולתה של המלקטת להביא לקוראים יצירות נפלאות נוספות יחד עם אלה שנאספו כאן, וכך להעשיר עוד יותר את תמונת העולם העולה מן החיבור.

באחת ממגירות שולחן הכתיבה שלי אני שומר עדיין נוסח של תפילה לחייל עם יציאתו לקרב, שחוברה לרגל מלחמת ששת הימים. אני יודע גם על תפילות שנתחברו עבור הצנחן או הצוללן, ומן הסתם כתבו וכותבים גם גברים תפילות לעת מצוא וברגעי צורך. אך האם נכתבה אי-פעם תפילה שעניינה חותן המבקש לבנות מערכת יחסים יפה עם כלתו (המקבילה לתפילה הבאה בפי החמות שבספר שלפנינו)? האם נכתבה אי-פעם תפילת הודיה עבור נער המגלה לראשונה את דבר גבריותו (המקבילה לתפילת הנערה שהזכרנו לעיל)? האם נתחברה תחינה מיוחדת שיאמר האב ליד קבר ילדו, או זעקה של גבר הסובל מקשר נישואים שנכשל (במקביל לזעקה נשית דומה)? דומני שהתשובה שלילית, והיא מלמדת עד כמה חזק כוחה של תפילה במסגרותיהם של המאמינים והמאמינות בה, ועד כמה גדול כוחן של נשים שסירבו להסתפק במה שמציע להן הסידור וביקשו להרחיבו ולהעמיקו.

"תפילת נשים"

הספר "תפילת נשים" מכנס תפילות-נשים יהודיות (שחוברו בדרך כלל, אבל לא רק, על ידי נשים). הספר ערוך לפי שערים נושאיים (מציאת בן זוג; תפילה לכלה; עגינות וקבלת גט וכו') והוא אוסף תפילות, תחינות ופיוטים מתקופת המקרא ועד ימינו. את הספר ערכה ד"ר עליזה לביא.

פרופ' אביגדור שנאן מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים

   

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים


לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

לרכישת הספר מחו"ל:

רכישת הספר תפילת נשים מחו"ל

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים