ספרים

   

תפילת נשים

 
 

תפילת נשים - ביקורות וסקירות                                                               ביקורות באנגלית


"תפילת נשים" בירושלים
מאת: יצחק רט, מתוך אתר "אמונה"

אספקטים הלכתיים וחברתיים הקשורים למנייני תפילה של נשים, למקומן של נשים בבית הכנסת ולמעורבותן בעולם התפילות היהודי – כל אלה עמדו במוקד המפגש השנתי המסורתי, שערכה "אמונה", לרגל יום האשה הבינלאומי, שיחול בשבוע הבא.

יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, ציינה כי לצד דפוסי הקבע והנצחיות של התפילות, היתה כל השנים גם זרימה של חידושים, ברוח ההלכה והתקופה, ואלה העצימו את מקומה של האשה בעולם ההלכה היהודית.
מינה פנטון, חברת מועצת עירית ירושלים ויו"ר המועצה לקידום מעמד האשה בעיר, אמרה כי התפילה, המהווה את מקור הישועה הנחמה והתקווה, אינה בהכרח קניינו של האדם הדתי, אלא נחלתו של כל אדם, הנושא בלבו תפילה, וזאת הפכה להיות יסוד וגורם מחבר – מוסרי וערכי.

במרכז הערב עמד ספרה של ד"ר עליזה לביא "תפילת נשים" – בו מלוקטים דיאלוגים אישיים עם בורא עולם, שחיברו נשים לאורך כל הדורות, בשפות שונות ובהתאם לצרכים המשתנים של התקופה ושל המשפחה הקרובה.
הרבנית יפה גיסר מעפרה העבירה שיעור על "עבודת הלב". קטע טלוויזיוני ידוע, ששודר בשעתו והראה את להט תפילתן של תלמידות בבית הכנסת שבגוש קטיף, ערב חורבנו, זכה לתשואות רמות של הזדהות וגעגוע.
מאות נשים מכל רחבי הארץ השתתפו בכינוס, שנערך במוזיאון ישראל בירושלים. הן ערכו גם סיורים מודרכים בתערוכות השונות. את הארוע ארגנה גילה שוורץ, מנהלת לשכת יו"ר "אמונה, הנחתה עו"ד דינה האן, סגנית היו"ר, וליוותה מקהלת "זמר לציון" בניצוחו של מנשה לב-רן.

ואני תפילתי לך עת רצון

דברים ליום האישה הבינלאומי ר"ח אדר תשס"ו

ליאורה מינקה, יושבת ראש אמונה

ידוע כי מקורם של התפילות הקבועות הינו באבות האומה. תפילת הבוקר- מאברהם, מנחה למדנו מיצחק שיצא לשוח בשדה, וערבית- מיעקב ש"ויפגע במקום וילן שם" אבל את דיני התפילה, את הגיונותיה, את חוויותיה ואת חשיבותה, אנחנו לומדים דווקא מתפילתה של אישה, מתפילת חנה. "המדברת על ליבה" .

ביום האישה הבינלאומי בוחרת אמונה כבר מספר שנים לעסוק בנושאים יחודיים הנוגעים במיוחד לעוצמתה של האישה הדתית לאומית.

השנה בחרנו לעסוק בתפילת נשים. הטריגר לעיסוקנו הוא ספרה המרתק של ד"ר עליזה לביא שאספה תפילות ותחינות של נשים, ועל עבודתה נשמע בהמשך.

אבל הדיון שלנו הוא גם בגלל חווית תפילת נשים , של פרטים ושל קבוצות, עמה אנו נפגשים ואליה אנו מתוודעים יותר ויותר. וגם בגלל הפולמוס העיוני-רעיוני הנוגע לסוגיות מנין שיוויוני, לסוגית מנייני נשים, למקום הנשים בחיי בית-הכנסת ועוד.

אנו מאמינות כי במכלול העיסוק בפמניזם אורתודוכסי יש מורכבות ערכית שיש לדון בה ולהתמודד עימה. אנחנו מבקשות לדון באספקטים ההלכתיים והחברתיים של הפמניזם הדתי, אבל לעשות זאת עם טוהר מניע, עם כבוד לקהילה ,עם הבנת התהליכים האבולוציוניים. אנחנו סבורות כי זה פגם מוסרי, וכפיות טובה ליהנות מהישגי מאבקי נשים מבלי להכיר ולהוקיר את מי שנאבקו לפנינו להשיג אותם.

הרבה תחומים ונושאים שבעבר נראו רבולוציוניים, פורצי גדר, מסוכנים, נראים היום ברורים מאליהם ונורמטיביים. (די עם נזכיר את טוענות בתי-הדין, את זכות נשים לבחור ולהיבחר, את ייצוג נשים במועצות-דתיות ועוד) האם כך יקרה בעתיד למיניני נשים?, לתפילה אורתודוכסית שיוויונית? לבעלות תפילה? ועוד?

האם יש קשר בין המצב של לקיחת מקום מישני בחיי בית-הכנסת, לבין המקום שנשים לוקחות גם בשאר תחומי החיים הציבוריים?

ברור שלא נוכל להתייחס במפגש החגיגי היום לכל הנושאים הללו, אבל –כפי שקרה גם אחרי הכינוסים הקודמים שלנו לציון יום האישה הבינלאומי- בודאי יווצר פה פתיח לדיון בכינוסים השונים שלנו.

בהצפת הנושא אנו רואות חשיבות רבה. ההמשך ייעשה במקומות השונים, ההמשך יווצר בשיח המקומי, בהתאם לקצב הטמעת השינויים ,בהתאם למציאות הקהילתית, ובהתאם לעוצמת המנהיגות הנשית במקום.

בכינוס היום אנחנו מאפשרות הכרות מחודשת עם התופעה, נותנות את הכוח לבחירה, ובעיקר נותנות לגיטימציה לכל מה שהילכתי בתפילה אישית וציבורית של נשים.

יש לנו עדויות קדומות מאד לתפילות נשים .כבר מראשית המאה ה-12 יש עדויות לקיומן של עזרות נשים בצד עזרת הגברים. יש לנו עדויות ברורות,במלל ובציור, על "בתי כנסת של נשים" נפרדים מהללו של הגברים. וקיימות עדויות על היות "בעלות תפילה" הקוראות את התפילות. העדויות הללו אינן תופעות חד-פעימות, הן נזכרות במאות ה12, ה-13, ה-14, ה-15 ומופיעות כמובן גם בתקופות מאוחרות.

לדוגמא: מוכרת מאד תמונתו של גוטליב "יום כיפור",בה מוצגת עזרת נשים הנמצאת כמעט בחלל אחד עם הגברים וניכרת בתמונה מעורבות הנשים במתרחש באולם התפילה.

לכאורה אין חידוש בדיונים המתקיימים היום על קדיש יתום הנאמר ע"י נשים, על קריאת מגילת אסתר ע"י נשים, ועוד. ובכל זאת יש חידוש. חלק מהעיסוק בנושא תפילת נשים המתקיים בציבוריות, נעשה על רקע פעילות כוללת להעצמת חייה הרוחניים של האישה הדתית. ועל רקע הקריאה, ולעיתים המאבק, לקידום נשים. אנחנו באמונה פועלות בנחישות בתחום העצמת נשים. בכינוס כמו זה היום, בכינוסים הרבים האחרים שאנחנו מקיימות בכל רחבי הארץ, בעידוד נשים לפנות לחיים הציבוריים, בפיתוח קריירה ועסקים, וכמובן בחיזוק הרוחני של נשים במאות שיעורי התורה ,במדרשות אמונה ועוד.

בפרשת השבוע פר' תרומה למדנו על הארון. " ועשו ארון עצי שיטים.... וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפהו" מכאן למדו חז"ל ששלושה ארונות עשה בצלאל. שנים של זהב- החיצוני והפנימי. ואחד האמצעי מעץ.. מי שמסתכל רואה רק את הזהב החיצוני והפנימי, אם כן מדוע צריך אותו בכלל?

הרעיון שנראה שרצו להביע בעיצוב הזה, הוא, שהמסגרת, שהחיצוני, אכן יציב וקבוע , מתכת יקרה ודוממת, אבל בפנימיות יש חיים. החומר של העץ מבטא את הלבלוב, החידוש, הפרי. היצוק והקבוע יחד עם זרימת החיים ולבלוב הם יסוד הארון.

הנצחיות וההשתנות הם בסיס היהדות.
ההלכה בתוך פרמטרים של זמן ומקום הם ההבטחה לניצחיות היהדות. התפילה הקבועה והזרימה של חידושים כמו תפילת נשים הם רוח ארון המשכן.

   

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים


לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

לרכישת הספר מחו"ל:

רכישת הספר תפילת נשים מחו"ל
 

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים