ספרים

   

תפילת נשים

 
 

תפילת נשים - ביקורות וסקירות                                              ביקורות באנגלית


לדובב שפתי שותקות
מאת: צביה ולדן, מרצב בבית ברל, מתוך מדור יהדות של NRG

ספרה המגוון ורחב היריעה של עליזה לביא מביא קולות רבים מנקודת ראותה של אישה. אבל האם ייתכן ש"קולך" איננו כולל את קולן של כל הנשים היהודיות, אלא של האורתודוקסיות בלבד? צביה ולדן קראה את "תפילת נשים"
.

קובץ עשיר ומגוון של תפילות נשים שערכה עליזה לביא מאפשר לנשים למצוא את קולן שלהן בתפילה. זאת אחרי שנים רבות של שתיקה כפויה ומאולצת, גם כאשר היא נראתה מתוך בחירה לכאורה.

יש בספר תפילות לרגעים שרק נשים יכולות לחוות כמו תפילתה של האם רחל לזר שמדי חודש "זוכרת את טובך ואת חכמתך". וכשבתה מקבלת את המחזור בפעם הראשונה ועוברת מקהילת הבנות לקהילת הנשים, היא מודה לאל שנית על ש"צירפת אותה לאמותינו ואמהות אמותינו המוסיפות מני אז גם מכאוב וגם דעת". בקובץ מופיעה גם תפילה אמיצה שלה הנאמרת עם היפסקות המחזור. ויש בו גם תפילות למצבים שהם בעיקר לחם חוקן של נשים, על-אף שגברים היו יכולים להתנסות בהם באותה מידה, כמו זאת המנוסחת במילותיה המרגשות ורבות העצמה של חוה פנחס כהן "בשעה שאני עומדת לבשל דייסת סולת, הסר ממני כל מיני מחשבות זרות... תן בי אהבתך שיהא בי די לעמוד בפתח הבית ולחלקה בפשטות בה פורסים לחם ומורחים חמאה כל בוקר...".

כותבת נוספת בת זמננו, ד"ר יעל לוין מבר-אילן, חיברה תפילה למציאת בני זוג, והקפידה בחוכמתה להציג שני נוסחים מקבילים – לגבר ולאשה. זאת בשונה מן המקובל הרב סלמן מוצפי, שכתב תפילה רק לאשה, או מתפילת הרווקה שחיבר הרב יואל בן-נון.

תפילות לשעת משבר

עושרו של הספר בא לידי ביטוי במגוון הנושאים המובאים בו: רגעים בחיי אשה, עקרות ופוריות, מצוות מן התורה, חגים ומועדים, שלום וגאולה, ובמיוחד - תפילות לשעת משבר, שבהן גם תפילה על בנות ישראל שנרצחו בידי בני זוגן.

הקובץ גם מציג פתרונות מעשיים של נוסחים מקוצרים, שהרי נשים דעתן קצרה, וליתר דיוק זמנן דחוק, משום שהן חולקות אותו עם כל שאר בני הבית. שני נוסחים שבו את לבי במיוחד – תפילות בלאדינו שמקורן בתורכיה בראשית המאה העשרים – האחד פוטר את המתפללת מברכת המזון: "כבר אכלנו ושתינו / ואת ה' ברוך הוא ברכנו..." ואילו השני ממיר את קריאת שמע: "אשכב לישון, אגיף דלתותי / עם מפתחות מרים הנביאה / ועם המלך שלמה עליו השלום".

רוחב היריעה של הספר מתבטא בכך שנכללות בו תפילות הפרושות על כאלף שנה, ומשתרעות מבגדד ועד גרמניה, כאשר לכל תפילה נלווה הסבר קצר המציע את ההקשר
הדרוש להבנתה. עבודת שזירה זאת הופכת את הקובץ מספר פשוט למעשה תשבץ. כך מצטיירת בין דפיו יהדות איטליה כקהילה יותר שוויוניות, וכך עולות ממנו דמויות, הראויות כל אחת לשרטוט מלא ומעמיק יותר. מביניהן אזכיר שתיים בלבד: הפייטנית המרוקאית פריחא, בת המאה ה-18, והיהודיה הראשונה שכתבה תפילות בגרמנית, מחברת ספר התפילות פאני נוידא, שנולדה בצ'כיה בראשית המאה ה-19.

מבין הפיוטים של פריחא בת אברהם בחרתי שלוש שורות המגלמות את הגעגועים לארץ-ישראל: "בת-יוסף מייחלת / הטוב ממך שואלת/ מהר ארצה תהי נוחלת/ מיד הישמעאלי/ בוקר ותשמע קולי". כך פותחת פאני נוידא את תפילתה של אישה השבה לבית הכנסת לאחר לידה: "ברוכה תהיה שעתי, בשעה שתושב ותדרוך כף רגלי בקדושת ההיכל... ימים רבים נפקד מקומי מהיכלך... ימים שבהם באופן גלוי וברור לעין פרשת עלי את חסותך ואת הגנתך...".

לא כל התפילות רצויות?

הספר עב הכרס – 330 עמודים –מביא אמנם קולות רבים מנקודת ראותה של אישה, אולם קשה לקבל את האמירה המופיעה על גב הכריכה "הספר הראשון המכנס תפילות נשים יהודיות". תמוה ביותר הוא היעדר אזכור של עושר אדיר ורבגוני של תפילות, ולא נזכר בו כלל "ספר הברכות", אותו אוסף נפלא שתרגמה וערכה כבר לפני עשר שנים מרשה פאלק (Marcia Falk). זהו קובץ תפילות, שחוברו ברובן על-ידי נשים עבור נשים, שזכה לשבחים מופלגים מפי מבקרות ומבקרים, ורבנים ידועי-שם גמרו עליו את ההלל. מן הראוי היה שבפרסום ראשון בעברית, פורץ דרך ושואף לתת לנשים יהודיות הזדמנות להשמיע את קולן.

זאת ועוד. הרבה תמר דבדבני כתבה בשנת 2002 עבודת מאסטר, העוסקת בתפילות לעתות משבר, שהפרק הראשון שלה הוא "עת לבקש ועת לאבד": הצעה לטקס לאחר הפלה ולתפילה לאחר איבוד הריון. האם הגון כלפי הקוראות והקוראים שלא להזכיר אותה כלל?

האם ייתכן ש"קולך" איננו כולל את קולן של כל הנשים היהודיות, אלא של האורתודוקסיות בלבד? לאן נעלמו תפילות הנשים משלל הזרמים הנוספים ביהדות? האם יש תפילות נשים רצויות וכאלה שאינן מתקבלות?

אילו עליזה לביא היתה כותבת בפתח דבריה, כי מדובר בספר תפילות אורתודוקסיות בלבד, לא הייתי תמהה על בחירותיה. אולם מאחר שבשום מקום אין הצהרה כזאת, נשארת לא פתורה השאלה מדוע נשמטו ממנו תפילות מרגשות כמו אלה של לאה גולדברג "למדני אלהי ברך והתפלל" ומדוע נפקדו ממנו מילותיה של רחל "בן לו היה לי". מן הראוי היה שבמהדורה הבאה יתוקן החסר ויתוסף הסבר לכך. במהדורה המשופרת אני מציעה גם לציין מתחת כל תפילה שלא נכתבה בעברית במקורה מי תרגם אותה, ולא להסתפק בייחוס כללי כפי שנעשה במהדורה זאת. ואז ישירו בנות ישראל מלוא כבודן כל הארץ, ושפתי נשים בצער ובאושר יהמו.

   

תפילת נשים - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים


לרכישת הספר:

ידיעות ספרים

סטימצקי

צומת ספרים

לרכישת הספר מחו"ל:

רכישת הספר תפילת נשים מחו"ל

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים