תקשורת

   

 

 
 

עליזה לביא
ירעם (אטיה) נתניהו, "הצופה"

ד"ר עליזה לביא נולדה בשנת תשכ"ה (1964), וגדלה בנתניה. למדה בתיכון "בר אילן" בנתניה, שירתה בצבא בתפקיד מורה חיילת לידיעת הארץ ובתפקיד קצינת ח"ן-ת"ש בגדנ"ע. את מסלולה האקדמי סיימה באוניברסיטת בר אילן, שם היא משמשת בתפקיד מרצה לתקשורת במחלקה למדעי המדינה. מחקריה ופרסומיה עוסקים בתקשורת מגדר, ברב-תרבותיות ובכתבי נשים יהודיות.

שימשה בשליחות בני עקיבא העולמית בסניף התנועה בדרום-אפריקה. הגישה וערכה תכניות בערוץ הראשון וברשת ב, ביניהן: "צירופים", "שבוע טוב", "בוקר טוב ישראל", "שבע וחצי", "מזווית נשית עם עליזה ורונית". זה שלוש שנים עורכת ומגישה את התכנית "והרשות נתונה" בערוץ 10. שימשה כיועצת תוכן במכרז הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לזכייניות ערוץ 2; כיהנה בתפקיד מנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים, וכיום פועלת רבות בתחום החינוך הבלתי פורמלי, ומעורבת ביָזְמות חברתיות וציבוריות ובפעילות לקידום מעמד האישה בישראל. פעילה ב"קולך". ממייסדות סניף מת"ן בנתניה, חברת הנהלת כפר "איזון" – המרכז הישראלי לטיפול בתרמילאים שנפגעו מסמי הזיות ועוד. חברה את רב המכר "תפילת נשים" (הוצאת ידיעות ספרים), שיראה אור באנגלית בקרוב בהוצאת רנדום האוס בניו יורק. תפילת נשים לאם וליולדת עיבוד מיוחד ליולדות כללית מושלם מחולק בימים אלו על ידי כללית מושלם. ערכה, יחד עם פרופ' טובה כהן, את הספר "להיות אישה יהודיה". נשואה ואם לארבעה, גרה בנתניה.

נפעמת - תהליך הקבלות הספר תפילת נשים והפיכתו לאירוע תרבותי חוצה מגזרים, מרגשת ונוטעת תקווה לעתיד טוב יותר. בשנתיים האחרונות אני נפגשת עם קהלים מגוונים. הרחוב החרדי, העולם הדתי לגווניו, קיבוצים חילוניים, קהילות ניו אייג, יועצות רוחניות ומכוני מחקר. בטיול המתמשך בחדרי הבטן של החברה הישראלית אני חשה את פעימות געגוע הדורות. דלתות נעולות נפתחו, סטריאוטיפים התפוגגו וידע נדיר נחשף בפני. זמרים אהובים מלחינים פיוטים, תערוכות מוצגות, סדנאות כתיבה לתפילות נפתחות. קהילות ובודדים מאמצים תפילות. חלום שהתממש - התפילות שכמעט אבדו - חוזרות הביתה.

מדגימה – בערב יום כיפור האחרון בקיבוץ גבע סיפר לי אורי: "מזה עשרות שנים לא התקיים מניין אצלנו והיום יהיה. אימי התנגדה שנזמין אותך, אבל מאד בקשו שתבואי". השיחה המרגשת שהתפתחה, התובנות שהתחדדו כמה שעות לפני הצום, האינטימיות שנוצרה והנשיקה שקבלתי מאלו שהתנגדו להזמנתי חזקו את אמונתי בתפקידן של נשים כמחוללות שינוי.

מסבירה תפילת נשים במובנים רבים הוא סוג של תעודת הכשרות שלי בקרב חלק מההנהגה הרוחנית-דתית. מהאשמות כלפי "טוהר המניע" שהביאו לפרסום הספר ועד הכפשות וזלזול כלפי תכניו בראשית הדרך. הדמויות בספר וקולן הייחודי הסבירו מה ששנים של ויכוחים, דיונים ופולמוס לא הצליחו. והיום - אני נדרשת להסביר מה יש בהן בתפילות הנשים המדבר אל גברים ואל נשים שלא כמו הסידור הנתפס על ידי רבים כמאיים ולא רלוונטי.

מסבירה - החשש והכעס מפעילויות ומיוזמות המבקשות לקדם נשים במרחב היהודי בכלל וזה ההלכתי בפרט – מובנים. כל שינוי מערער את שהורגלנו משנים. אם קורה היום משהו בפמיניזם הישראלי זו מהפכת הנשים הלומדות. ידע – זה כח. ונשים שרכשו את שפת ההלכה מבקשות לטפל בנושאים רבים שנשארו מאחור – תחומים שהוזנחו שלא בצדק. נשים רבות אינן מוכנות להיות יותר סוג ב' ביהדות שלהן.

מבינה הקהילה הדתית לומדת לאט להסתגל לשינויים. לעיתים לאט מידי. העולם המודרני, החשיפה לתרבות המערב והעמדת האדם במרכז מקרינים גם על החברה הדתית. נוצרים מודלים חדשים של משפחה, גברים ונשים חד-מיניים מבקשים להיות שותפים לחיי הקהילה הדתית – ותהליך ההתרווקות מתעצם. על הקהילה הדתית ללמוד להכיל ולהתייחס ברגישות אל כולם. יותר ילדים גדלים היום בלי אבות, יותר משפחות מתפרקות ותפקידה של קהילה להתמודד עם שינויים.

מתגייסת. בעד. יש מסלולים ייעודיים לבנות דתיות. ארגון אלומה עושה עבודה נפלאה. ופועל ל"קיבוצן" של בנות דתיות לשירות משותף ומשמעותי , יש מסלול חשוב של מורות חיילות. רק חבל שמונעים תיכונים רבים את כניסתן של נציגות אלומה וידע רב לא עובר במועד לבנות שלנו.

טלביזיה - משהו רע קורה בלוח שידורי ערוצי הטלביזיה. יש הרבה מאותו דבר. תוכניות העוסקות בהרחבת השיח,בתרבות יהודית ובחומרים של כאן ועכשיו- כמעט ונעלמו. שוקדת על פיתוח רעיון חדש שיעסוק באהבה.

כותבת ספר חדש. התגובות הרבות שנשלחו, סיפורי הקהילות שנחשפו והדיאלוג המרתק עם קהלים שונים חייבו ספר המשך. ספר שיכול להיוולד רק כאן בארץ הזאת.

מאמינה היהדות הוזרקה לדמי. ילדותי הרגשית עברה עלי בשכונת הבוכרים בירושלים "עם הנשים המדברות עם אלוהים". אלוהים נוכח בחיי.

מרותקת - מהתהליכים התרבותיים והרוחניים שצומחים מלמטה. מהשטח. מהיוזמות המגוונות ומהחיפוש המתמיד. בימים אלו מחולק ליולדות כללית מושלם אסופת תפילות נדירה לאם וליולדת. יוזמה של מנכ"ל כללית מושלם פרץ גוזה.

מפוחדת מאבדן דרך. השתמטות, בר רפאלי, המרוץ אחר דרכון זר ומימדי ההתבוללות.

בעד מהפכה בעולם החינוך בישראל. האחדה חכמה של זרמי החינוך וחשיבה מחדש על מבנה ועל תכנים. ביטול החינוך הפרטי ושדרוג משמעותי של מעמד המורה.

נגד שרת החינוך פרופ' יולי תמיר שקראה מלחמה על היהדות ועל הישראליות.

מאזינה שלום חנוך, אריק איינשטיין שלמה ארצי,שנסונים צרפתיים ורשת ג' לפני שבת.

צופה מעט. בעיקר המלצות של הילדים. כל זמני הפנוי מגויס כעת לכתיבה.

גולשת אתרי חדשות, ספרות מקצועית, עולם יהודי.

קוראת - מכתבים מנסיעה מדומה. ספר הפרוזה הראשון של המשוררת לאה גולדברג שראה אור לראשונה ב-1937 - זמן קצר לאחר עלייתה ארצה. מכתביה של הגיבורה רות מגוללים את סיפור פרידתה המיוסרת מעמנואל אהובהּ, ובעקיפין גם מאירופה מולדתה.

ממליצה: קולות מראקש של אליאס קנטי - חתן פרס נובל.

מבלה: הרבה עם הילדים. קריאה, ספורט וטיולים. חולשה לבתי כנסת עתיקים בעולם ולכתבי יד עתיקים.

אוהבת: לטייל עם הילדים. לבשל ולרקום מעדני גורמה עם צמחי התיבול שאני מגדלת.

ולקרא. ולפנות זמן ללמוד.

שונאת: קנאה, צביעות, טוטליות ויהירות.

צוחקת: בדיחות משפחתיות, ארץ נהדרת.

בוכה: בבר מצוות ובחופות. הדמעות זולגות בלי שליטה.

כועסת: חוסר רגישות ואטימות לצרכי מערכת החינוך וילדינו הוא זה שיפגע בנו יותר מכל.

מעריצה: בעשר השנים האחרונות אני עוקבת בסקרנות אחרי הילרי קלינטון. היא מודל חיקוי ראוי בעיני.

פותחת: מדינת ישראל בשנים האחרונות מייצאת ישראלים ומייבאת יהודים. חייבים להתחיל לדבר בקול רם על הנעשה.

סוגרת: אי-נחת מתמשכת עם רבני הציבור הדתי ומנהיגיו. רבים מבינים שיש לאחד כוחות ולפעול במשותף. גברים ונשים.

מופתעת: מהפכת הדור הצעיר. יותר צעירים לא מוכנים להיות בורים ביהדות שלהם ומבקשים להכיר את ארגז הכלים היהודי. לא רוצים יותר להגיע לאושוויץ ולא לדעת לומר קדיש.

מרמתם: הממסד הדתי-פוליטי שחושק עוד קודם הקמת המדינה מפנה דרך למסגרות רלוונטיות, עכשוויות.

זוכרת: בראשית ההיריון הראשון שלי התעלפתי בתחנה המרכזית בת"א. העזרה, הסיוע והעיניים הטובות שליוו אותי עד שהתאוששתי מלוות אותי עד היום ומורות את דרכי.

מתגעגעת: לזקנות בבית הכנסת "מוסיוף" בירושלים ולחצר הגדולה של סבתא שלי בשכונת הבוכרים. אווירה קסומה שהתחרדה ונעלמה.

מביאה: גם וגם. נוכח מכלול האיומים על עקרונות היסוד של ישראל, הגיע זמנה של משוואה חדשה שלא בורחת מהקודמות אלא מעמיקה ומעצימה אותן מאד. ישראל שלי, זו שאליה ולקראתה אני מגדלת ומחנכת את ילדי: היא מדינה, חברה ותרבות שצריכה לאפשר לי להיות גם דתית וגם דמוקרטית. זהו סדר יום שהדגש בו איננו הדת, או המדינה. התוכן אמיתי הוא במילה הקטנה "גם".

מייחלת: לחזק את יסודות הגשרים בחברה הישראלית שהתקבצה ובאה. תופעה שאין דומה לה בעולם. ללמוד לחיות יחד עם בני אדם שונים ממני, אם במעט ואם בהרבה. דתיים אחרים, חילונים, ואלה שאינם בני עמי כלל אבל הם בני אדם טובים באשר הם. אני רוצה בעושר הדורות יחד עם הגיוון המדהים של הדור, התקופה והאחרים שאינם כמוני.

לוקחת לאי בודד: נרות שבת, מחשב ובגד לשחייה. שבת בלי הדלקת נרות – היא שבת עם מועקה. עצבות גדולה. כך היה מתמיד. לימים, כשעסקתי במחקר על תפילות הנשים, למדתי על נדירות זמן ההדלקה ועל היכולת האצורה בו. רגעים של אשה מול קונה.

מחשב - אין כמו השקט של אי-בודד לזרז השלמת משימות שנדחו.

בגד לשחייה והרבה ספורט.

   



והרשות נתונה, ערוץ 10
צהרי שישי וערבי חג
בשעה 13:30


למידע על התוכנית


תפילת נשים

פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים

 

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים