תקשורת

   

 

 
 

עליזה לביא - לוחמת לשיוויון חברתי
איטה בורט, "השבוע בנתניה"

ד"ר עליזה לביא בת העיר נתניה, מרצה לתקשורת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. אשת טלביזיה - עורכת ומנחה את התוכנית "והרשות נתונה", בערוץ 10, ממנהיגות "קולך" - פורום נשים דתיות, ידועה ומוכרת כאישה מיוחדת במינה. ד"ר עליזה לביא, פמיניסטית-אורתודוקסית, נערצת על ידי נשים רבות דתיות וחילוניות, שמאלניות וימניות. לפגישתנו בבית קפה קטן הנשקף לים היא הגיעה כרוח סערה. איש מן הנוכחים במקום לא התעלם מהופעתה הרעננה והמרשימה.

עליזה לביא - מתמחה בתחומי תקשורת ורב-תרבותיות, מרצה מבוקשת, מראיינת שנונה ובעלת חוש הומור - התיישבה וחייכה חיוך שובה לב. בואי נשוחח, הציע. את השאר תשלימי לבד. היא הושיטה לי ערמת דפי רזומה הסוקרים את מיטב פעילותה. מיד הבנתי כי לעולם לא אצליח לראיין אותה לכתבה.

הן תקצר היריעה מלהביא שפעת סיפורי עשייתה הססגונית בארץ ובחו"ל, בתחומי דת, חינוך, אקדמיה ומחקר, תרבות, טלביזיה ותקשורת, מנכלי"ת המועצה חילופי נוער וצעירים, שליחה בדרום אפריקה, יו"ר ועד הורים, טיולי משפחה בטבע, כתיבת ספר אודות נשים יהודיות בהיסטוריה, מרצה מבוקשת ומעל לכל עידוד וקידום נשים בהווה בכלל, ובתוך מסגרת הקהילה הדתית בפרט. אך מעל ולפני הכל אמא משקיענית שגם אוהבת לבשל. נשגב מבינתי כיצד היא מצליחה לדחוס כל זאת ועוד, לתוך עולמה וסדר יומה?

ד"ר עליזה לביא, נשואה ואם לארבעה. "הילדים לפני הכול" - היא אומרת. "החלטה לחזור ולגור בנתניה נבעה בעיקר מכך שרציתי לעטוף את תהליך גידול הילדים במיטב התנאים. ידעתי שמסלול חייו של בן זוגי יחייבו היעדרויות משגרת החיים. היה ברור לי מראשית חיי הבוגרים שלא אוותר על קריירה, על השכלה ועל מימוש עצמי. יחד עם זאת, רציתי משפחה גדולה. בשילוב המתיש ובהליכה הזהירה במסלול שבין קריירה למשפחה - מילת המפתח היא תמיכה. ואת זה יש לי כאן. שנינו ילידי העיר. בלי החיבוק החם והאוהב של חמותי ושל אימי - לא הייתי מצליחה לשלב נכון בין העולמות".

היא נולדה בנתניה אמנם, אך את רגעי ילדותה המשמעותיים יותר היא משייכת דווקא ל"שכונת הבוכרים" בירושלים. שם בבית האבן המעוטר ובבוסתן הפרי של סבתה גובשו ערכי חייה. "מבלי לדעת קרוא וכתוב, ומבלי שישבה יום אחד על ספסל הלימודים, הייתה סבתי תלמידה חכמה וצדקת" מספרת עליזה. "היא גידלה את ילדיה לתפארת לבד, בארץ חדשה, ללא שפה, מקור הכנסה ותמיכה. בדרכה השקטה, בעוצמתה הרכה ובנחרצות אמונתה העבירה לכולנו את יסודות האמונה. בדידקטיות ייחודית לה, שהייתה מלווה בסבלנות אין קץ, לימדה אותנו את עיקרי היהדות, הלכה למעשה. סובלנות ופלורליזם היו חלק בלתי נפרד מהווי חייה והיא עטפה בחום גם את אלו שלא הקפידו על תרי"ג מצוות. היא קיבלה את כולם. כולנו ינקנו ולמדנו ממנה יהדות, כולנו הפנמנו את הערכים שיצקה בנו".

היא גדלה בשכונת המזרחי בנתניה, כבתו של מנשה משיח איש חינוך בעל שיעור קומה שניהל משך שנים את האגף לחינוך ותרבות בערייה. התחנכה ולמדה במסלול עירוני דתי כ"ילדה טובה נתניה", בני עקיבא, תיכון בר אילן - בו לומדות היום שתי בנותיה. את שירותה הצבאי בצה"ל היא עשתה כמדריכה לידיעת הארץ, יצאה לקורס קצינות ושובצה בגדנ"ע. בטרמפ משותף ("אז עוד היה מותר" ממהרת לומר עליזה) פגשה את העתיד להיות שותפה לחיים. לימים הסתבר שהיה מרכז בתנועת "בני-עקיבא" וכי אמו המורה הידועה דינה לביא היא ידידת נפש של אמה המורה למתמטיקה של רבים מבני העיר מרים משיח...

שנים רבות פניה ניבטים מהמסך. "ההתחלה הייתה בתוכנית "שבוע טוב" אותה הגשתי שנים רבות. הדעתנות והסקרנות פתחו גם את דלתות מחלקת החדשות. לקחתי חלק כמנחה בתוכנית "שבע וחצי" ו"בוקר טוב ישראל" ובשנה האחרונה אני עורכת ומגישה את התוכנית "והרשות נתונה" בערוץ 10המשודרת בימי שישי בשלוש וחצי". בתוכנית משוחחת עליזה עם אורחיה על קונפליקטים ורגעי משבר בהתמודדות שבין הלכה לבין חיי היום יום, ונוגעת בנושאים רגישים השנויים במחלוקת. התכנית משמשת במה חשובה לבעיות בוערות, אשר אינן זוכות להישמע. כך התוכנית שעסקה במצוקת העגונות, ביחסי ישראל והותיקן, בגידול בתופעת האמהות הלא-נשואות בחברה הדתית ועוד. "העשייה הטלביזיונית אהובה עלי. הטלביזיה היא הכלי החברתי המשמעותי ביותר במרחב הציבורי. משבצת השידור שלי היום עוסקת בתרבות יהודית וזה מחייב מקוריות ויצירתיות רבה בדרך הגשת הנושא לצופה. האתגר שלי הוא ליצור תכנים שיטפלו בנושאים חברתיים ולתרגם אותם נכון לדרישות המדיום. זה לא קל ובוודאי לא בעידן הרייטינג של היום". בעניים בורקות היא מספרת "כשהתגייסתי לא ידעתי על אפשרות של שירות צבאי במסגרת גלי צה"ל. במקום שגדלתי לא דברו על כך. לכך יש השלכות רבות, היות ובוגרי התחנה מאיישים צמתים מרכזיים בשדה התקשורתי. עובדה זו והמציאות הישראלית, כפי שהיא משתקפת ממרקע הטלביזיה, מטרידים אותה לא מעט. דגל הרב-תרבותיות שהיא מניפה הביא אותה לשמש, בשנה האחרונה, כיועצת תוכן למכרז המדובר של הרשות השניה לטלביזיה ולרדיו. "המכרז מבקש להביא גיוון אל המסך ולתת במה לקבוצות רבות וביניהן נשים, עולים, דתיים ועוד. השנה היא שנת מכרז. תוצאות המכרז יקבעו את פני הטלביזיה בישראל לעשר השנים הבאות. דרישות המכרז והעמידה בהן תביא לתוצר טלביזיוני טוב יותר ונכון יותר. הדיון על פיקוח ועל תפקיד הרגולטור במדינת ישראל יכולים לחכות במדינה שבה אין ייצוג הולם וראי לקבוצות רבות המרכיבות את רקמת החיים הישראלית". תת הייצוג בתקשורת הוא גם נושא עבודת הדוקטורט שלה העוסקת ברדיו ובמיגדר: נשים וגברים ב"קול ישראל" ובגלי צה"ל. "אולי זה סיפור חיי שהביא אותי לתחום ההתמחות האקדמי שלי - תקשורת ומיגדר. אני משוכנעת שתחנות חיי השפיעו. חקר המיגדר בתקשורת הוא צעיר, אך מאד דינמי ויצירתי. עשייה מחקרית, כנסים בינלאומיים, ביקוש רב להרצאות ובכלל. לא יאומן כיצד התפתח התחום בשנים האחרונות. הקורסים שאני מלמדת במגמת תקשורת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן מעודדים לחשיבה ביקורתית. הסטודנטים רוכשים "משקפיים מיגדריות" ובאמצעותם מתבוננים על תוצרי התקשורת ועל תהליכים בחברה הישראלית. הביקוש להרצאות בתחום גדל מאד גם מחוץ לאקדמיה. המודעות לחשיבות הנושא גדלה ובעקבות כך גם דרישות מה"שטח" כגון: קורסי מנהיגות והעצמה לנשים והופעה נכונה בתקשורת". אחת הדוגמאות היא היוזמה המבורכת של התוכנית "קפה נשים" בנתניה בה עליזה מרצה בהתנדבות.

אחד הפרוייקטים החשובים שיושמו וראו אור ביוזמה של ד"ר עליזה לביא ושל עינת רובין-בר סלע, הוא מת"ן- מכון תורני לנשים. מת"ן , (אותו היא מכנה בחיבה: "הבייבי שלי"..) נפתח בנתניה ומושך אליו עשרות נשים ונערות דתיות ושאינן דתיות, המתכנסות למפגש אינטלקטואלי-רוחני ומשתתפות בהרצאות ובשיעורי יהדות.

"המחשבה צמחה מתוך צורך פנימי להעניק מתנה מיוחדת לבנותיי לקראת שנת הבת המצווה" נזכרת עליזה: "נשלחתי, לסקר תוכנית בת מצווה ייחודית לאמהות ובנות מצווה, לתוכנית הטלביזיה שלי "שבוע טוב" שאז שודרה במוצאי שבת בערוץ הראשון – ונשביתי. הוקסמתי מהרעיון. נסעתי עם שתי בנותיי (כל אחת לחוד) למפגש אמהות-בנות שהתקיים ברעננה. החוויה שבמפגש עם ביתך, בלימוד המשותף, בביחד שפתאום הוא רק שלנו הייתה נפלאה. מתנה לכל החיים. לה ולי. ההכרות המחודשת והחדשה עם נשים מיוחדות מן ההיסטוריה של עם ישראל מימי קדם ועד ימינו: רבקה, מרים, דבורה, חנה, אסתר, ברוריה, דונה גרציה ועוד רתקה אותי. יחד עם עינת בר סלע (שהגיעה לשם כמוני עם בתה בת המצוה) החלטנו להקים פרוייקט דומה בנתניה"... לא קלה דרכנו, אך מת"ן – מכון תורני לנשים בנתניה תופס תאוצה ובמגוון מסגרות: חוגי בת מצווה, קורסים ביהדות ובתנ"ך, פעילויות תרבותיות בשיתוף בני הזוג, ועוד.

בנוסף למת"ן משמשת ד"ר עליזה לביא כחברה בהנהלת פורום נשים יהודיות- "קולך". עליזה מסבירה בדרכה מלאת החן:" "קולך" הוא ברית נשים המחויבות להלכה, למסורת יהודית ולשוויון מיגדרי. "קולך" הוא ארגון לא פוליטי המחויב: ליצירת שיח הלכתי משותף לנשים ולגברים. להעצמת נשים ולעידוד שיח נשי יוצר בעולם היהודי. לתמיכה חברתית בנשים, בעולמן היהודי והישראלי. לתיקון עוולות בסוגיות הקשורות בנשים ובעולמן היהודי. בקיץ הקרוב (27-8/6/05) יתקיים הכנס הבינלאומי של קולך בבנייני האומה. קשת הנושאים העומדים על סדר היום של הכנס מרתקת - כדאי לבא".

לקראת סיום שאלתי את ד"ר עליזה לביא: "לאחר ולאור כל הפעילות והעשייה המופלאה, האם קיימת בך שאיפה או חזון להגשמת חלום"?

בחיוך כובש היא ענתה:

"כל חיי מלווה אותי התחושה שקבלתי לפיד למשמרת. כשאני מנסה לתרגם את התחושה למילים ולמשמעות התמונה העולה שוב ושוב היא העברה של הלפיד הלאה - אבל בדרך המתאימה לתנאים, להוויה ולתרבות העכשוויים. אני עסוקה ב"תרגום" של מסרים, של ידע ושל ניסיון חיים לשפה היומיומית. אני חושבת שהמשותף לעיסוקי השונים, לכאורה, הוא הרצון לבנות חברה טובה יותר, צודקת יותר, שוויונית, פלורליסטית. סביבת חיים ראויה. העוולות החברתיות, הניכור, השסעים המתרחבים, האנטגוניזם לדת, המתחים הגואים, תרבות שנים עשר השבטים המאפיינת את מדינת ישראל, ומעל לכל השימוש בדת ככלי פוליטי אינם מניחים לי. אם את שואלת אותי מה מניע אותי. אז כן. סוג של תיקון עולם. וכן יש תוצאות. את רואה שינויים של מאבקים שהיית שותפה להם, שלחמת, שהובלת, שהקדשת זמן. וזה נותן כוח ותקווה.

כנראה שאני לא יכולה אחרת". כך היה כאשר פישרתי בין תנובה לבין מועצת יש"ע לאחר שהכריזו על חרם צרכנים, כך בקריאה בה יצאתי בקול רם נגד סרבנות ונגד פגיעה בשלמות הצבא וכל בסוגיות של קידום נשים כמו נשים עגונות, מעמד הנשים בבית הדין הרבני, הטרדות מיניות ואלימות בחברה הדתית ועוד. כשאני לוחצת ושואלת שוב. היא שותקת ועונה: "החלום שלי הוא להקים את מוזיאון "האישה היהודיה". יוזמה חברתית-תרבותית שתפנה זרקור למקומן של הנשים בהיסטוריה היהודית; לתמורות בחיי היום במציאות המשתנה, לסדנאות בנושאים שונים וליוזמות לעתיד טוב יותר. ולגבי פוליטיקה? אולי. יתכן ובעיתוי נכון ולכשיבשילו התנאים אהיה שם"!

   



והרשות נתונה, ערוץ 10
צהרי שישי וערבי חג
בשעה 13:30


למידע על התוכנית


תפילת נשים

פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים

 

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים