מאמרים

   

תפילת נשים

 
 

המלצה על פרופ' חנה ספראי כמועמדת לנשיאות, 2008
ד"ר עליזה לביא

בחברה שוויונית הייתה אשה מועמדת לתפקיד נשיא/ת המדינה.
בחברה מתוקנת הייתה מודעות (או לפחות גילוי של עניין) לאובדן מחציתו של פוטנציאל ההון האנושי, העומד לבחירה לתפקיד נשיא/ת המדינה.
בחברה ראויה הייתה היוזמה, להרצת מועמדת לתפקיד נשיא/ת המדינה, פרי שיתוף פעולה של נשים וגברים, ולא כתוצאה ממצוקת נשים או מרגישות מבורכת של גברים בודדים.
במדינה שלי - כך אני מקווה - יובן בקרוב, ש"הבעיה הנשית" היא לא בעיה של נשים, אלא עיוות חברתי מתמשך. משימה חברתית שיש להציבה - במשותף - במרכז סדר היום ולהתמודד עמה.

היוזמה הברוכה לבחירת אשה לנשיאת המדינה היא חלון הזדמנויות, להעלאת המודעות להצבת נשים בתפקידי מפתח ציבוריים. בימים קשים וכואבים אלו בולט שבעתיים מיגדורה של הזירה הציבורית הישראלית. בתחום החיים החברתיים, כלומר: במקום בו נפגשים אזרחים לשם דיון בענייני ציבור וקהילה כמעט ואין נשים. דעתן של נשים כיום כמעט ואינה נשמעת וכך כאמור גם בתקופות רגיעה.
חברה ממוגדרת יוצרת ריבוד אי-שוויוני בחלוקה של כוח, מעמד, עושר וזכויות בחברה.
סוגיית הדרתן של נשים מאיוש תפקידים חברתיים בכירים ונבחרים בראשית האלף השלישי מחייבת דיון מסודר: מעוררת מחשבות ושאלות: מחדדת צורך בחשיבה ביקורתית על הסיבות לאופי הממוגדר של השיח החברתי ומחייבת להציב שאלות פוליטיות-חברתיות.
זאת במיוחד נוכח התרחשות שלושה תהליכים חברתיים משמעותיים בישראל:
האחד נוכחות גוברת של נשים בעולם העבודה ושיפור במעמדן המקצועי;
השני - מודעוּת מתפתחת לסוגיית שוויון נשים;
השלישי חקיקת חוקים הנוגעים ישירות לנשים ולמעמדן המשפטי:
אני תקווה שיוזמה זו היא התחלה של תהליך שיניב שינוי.

פרופ' חנה ספראי

פרופ' חנה ספראי מאופיינת, יותר מכל, בשילוב מיוחד בין מצוינות אקדמית, יכולת הוראה נדירה ובעיקר תעוזה מתמדת לשלב את עוצמתה האקדמית ולהפכה למנוף לעיצוב רעיוני ומעשי של חשיבה שונה ביחס לתרבות היהודית במרחב הישראלי של שלהי המאה העשרים והמאה העשרים ואחת.
פרופ' ספראי מתמחה בתרבות היהודית בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד בת נאמנה לאביה ולמורה הרוחני פרופ' שמואל ספראי. הגם שהיא רואה עצמה ללא ספק ממשיכה בדרכו היא פלסה לעצמה דרכים חדשות, ופנתה לאפיקי יצירה ופעילות רחבים אחרים.

פרופר ספראי בלטה מצעירותה בתעוזה חלוצית אותה היא מגמלת במעשיה לאורך השנים. חנה הייתה מן החלוצות של חשיבה פמיניסטית יהודית והלכתית בארץ ובעולם. עיקר עניינה לבנות עולם מחשבה יהודי המעוגן היטב בתרבות ובמסורת הספרות התלמודית, המשלב בתוכו את המיטב והחדשני בחשיבה הפמיניסטית על שלביה השונים. אי לכך, אין היא קופאת על שמריה ומשמשת בהקשרים רבים ומגוונים ראש חץ לחשיבה יוצרת בתחום זה. פרופ' ספראי מאתגרת בחיפוש אחרי מקורות רלבנטיים ובאיתור פירושים חלופיים לטיפוח מחשבה פמיניסטית בתרבות ישראל. ידע הוא כח – כך למדנו כולנו. וחנה פתחה את המוסד הראשון ללימודי תלמוד ומסורות יהודית לנשים בארץ, וזאת למורת רוחם של רבנים רבים. בהרצאותיה וכתביה היא מפלסת שלב אחרי שלב אפשרויות מתחדשות. תחילה את עצם האפשרות לנשים להשתלב בעולם של תלמוד תורה ולימוד בשנות השמונים. לאחר מכן להפוך לימודי נשים ואודות נשים לנושא חשוב שניתן למצוא לו עוגן במסורת השיח היהודי. ובהמשך חיפוש אחרי לשונות שיח מחודש, ואפשרויות יצירתיות להכללה של נשים בפועל בתרבות ההלכה היהודית. וממש לאחרונה טיפוח של ניתוח זהיר וקפדני של ההשלכות של מסורת ההלכה על מציאותן ומעמדן של נשים בעולם היהודי, וחיפוש אחרי יצירת תודעה פמיניסטית ועיון פמיניסט אחראי במקורות ובקריאות המסורתיות. נשים רבות אך לא רק נשים גם גברים רבים קולגות ותלמידים רואים בה מורת דרך, סמן ראשון וראש חץ, בזכות המחויבות המוחלטת לקפדנות במחקר, לנאמנות לטקסט ותרבות, לקריאה ביקורתית מעמיקה ולשינוי פני החברה.

פעילותה של פרופ' ספראי בתחום לימודי הנשים ובפעילות הציבורית המתלווה אליה, איננה חד צדדית ומלווה בעבודה מעמיקה בהוויה החברתית בכללה והשלכותיה על התרבות היהודית וההלכה היהודית בהקשר הרחב שלה. אי לכך היא מתמסרת בשנים האחרונות לכתיבת עם אחיה פרופ' זאב ספראי פירוש היסטורי חברתי רחב לראשית היצירה ההלכתית - למשנה. זהוא ניסיון בו פתח כבר אביה ז"ל, לעמוד על מגמות בהתפתחות העולם התרבותי היהודי. לגביה זה חלק מן התובנה של התפתחות והשלכותיה לשאלות המרכזיות הנוגעות במעורבות נשים ומיגדר.

התחום השני לו מקדישה הפרופ' ספראי שנים רבות ומאמץ ניכר הוא הקשר התרבותי בין עולם היצירה הראשוני של היהדות, ועולם היצירה של הנצרות באותה התקופה. היא רואה עצמה בהקשר זה כתלמידה מובהקת של הפרופ' פלוסר ז"ל וממשיכת דרכו. גם כאן הולך המחקר העיוני, הכתיבה והפרסום בד בבד עם פעילות ענפה בה ניתן ליישם בפועל את המחקר ולהעניק לו חיים משמעותיים בהוויה היהודית והנוצרית בת ימינו. פרופ' ספראי נחשבת כיום באירופה לאחת התיאולוגים החשובים בתחום זה. דבריה מצוטטים רבות בכנסים דתיים נוצרים, בדרשות ציבוריות, והיא מוזמנת לפעילות שוטפת במסגרות תיאולוגיות דוברות גרמנית. עוצמתה באה לה לא מעט בזכות יכולה המיוחדת להפוך את עולם הדעת לנגיש ברור ובעל משמעות לקוראיה ושומעיה.
היא הייתה הפרופ' הראשון היהודי לשמש באוניברסיטה הקתולית של גרץ במינויו מוסכם של הכס האפיפיורי ברומא. וכך גם הראשונה לשמש כתיאולוגית יהודיה כמדריכה רוחנית לאם מנזר בהולנד ושוב מתוך הסכמה רשמית מרומא. עם זאת היא גם משקיעה רבות בחינוכם של סטודנטים לתיאולוגיה השוהים בארץ. מרבה לנהל סמינרים ברחבי גרמניה לעידוד העניין היהודי בתובנה הנוצרית. ולהשתתף בדיונים על המשותף האידאי והמעשי בין העולם הנוצרי ותרבותו לעולם היהודי ותרבותו.

אחת מגולות הכותרת של פעילותה זו, מעבר למחקר וכתיבה במסגרות שונות ואישים רבים ושונים, הייתה תרומתה החשובה למחקר שעשו כל הכנסיות הפרוטסטנטיות על מנת לנסח מערכת מחודשת ליחסים בין יהודים והכנסיה הפרוטסטנטית ברחבי אירופה בפרט, ובעולם הפרוטסטנטי בכללו. פרופ' ספראי הוזמנה כיהודיה יחידה וחברה שוות זכויות לעקוב אחרי כל המהלך, שנסתיים במסמך חשוב המשמש היום ללימודי התיאולוגיה בכל האוניברסיטאות בעולם הפרוטסטנטי. לפי עדותם של כותבי המסמך עצמם, תרומתה האישית, בזכות יכולתה האקדמית, רגישותה הדתית והחברתית תרמו לאופיו המיוחד של המסמך והקנו לה חברים רבים בקרב טובי התיאולוגים האירופאיים.
הפרופ' ספראי היא שלוב נדיר של מצוינות ומעורבות, של נחישות והגינות אינטלקטואלית עם פתיחות רבה לא רק לשאלות מדעיות אלא גם לתופעות דתיות, חברתיות ופוליטיות. מחקריה ופרותיהם משמשים לא רק את העולם האקדמי אלא הופכים נכסי צאן ברזל גם של עולם המחשבה וגם של העשייה בפועל.

היכולת לשלב מערכת תובנה קוהרנטית ולקדם שאלות מפתח בחברה היהודית וליחסיה הפנימיים והחיצוניים מעמידים את פרופ' ספראי במרכז הבמה בהקשרים שונים ומעניקים לה לדעתי את הזכות המלאה לעמוד במרכז הבמה.
כביטוי מובהק למורכבות הנדרשת כיום לשלב במחשבת ישראל ובחברה הישראלית לא רק ידע אלא תובנה ומעורבות במהלכים המתרחשים במציאות חיינו.
פרפ' ספראי בעבודתה והתנהלותה מהווה דוגמא מובהקת לכך.

כתיבה של פרשנות המודעת לשאלות המיגדר הנוקבות ביותר, כמו גם חיים יהודיים המשלבים מודעות מיגדרית ומחויבות כלפי עולם ההלכה, הם חידושים שנתחדשו בעולמנו היהודי.

התגובה הראשונית הייתה ועודנה דחייה מוחלטת של החידושים האלה. אין ספק שרבים מן הרבנים המובילים בעולם היהודי-מסורתי דוחים את האפשרות הזאת על הסף. חששם הגדול הוא לא לערער את העולם היהודי. התחושה היא שמדובר בעולם רגיש ופגיע, שכל היסוס וביקורת ימוטטו את אושיותיו. אין ספק שאירועי המאה העשרים, על המודרניזציה ועל ההתחלנות שהביאו בחובם, ולאחריהם – על השואה הגדולה, תרמו לא מעט לתחושת שבריריות. פרופ' ספראי שמשה כראש חץ בהובלת התהליך בגופה, בנפשה ובחייה המקצועיים. "אנו רשאים היום לומר, שמתברר כי העולם היהודי, למרות פחדיו הגדולים, הוא חזק יותר, גמיש יותר ועמיד יותר מן התפיסה של מנהיגיו. לא החילוניות, לא הציונות, ואני מאמינה שוודאי וּודאי גם לא הפמיניזם, ימוטטו אותו. היכולת להשתנות טבועה בעצם המהות היהודית, כפי שאנו מכירים אותה. המסורת לא רק משתנה בפועל עם תהפוכות הדורות, היא אף מודעת לשינוי החל בה וחוגגת אותו". דברים אלו של פרופ' ספראי, שנאמרו לפני ארבע שנים אקטואליים היום יותר מתמיד. וזאת - הרבה בזכותה.

אני מתכבדת בזה להמליץ על פרופ' חנה ספראי לנשיאה התשיעית של מדינת ישראל .

   


פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים




והרשות נתונה, ערוץ 10
צהרי שישי וערבי חג
בשעה 13:30


למידע על התוכנית

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים