מאמרים

   

תפילת נשים

 
 

והגדת בשפתך
ד"ר עליזה לביא, מתוך
nrg

זמן רב אני מתבוננת בהשתאות על הרנסאנס המתמשך סביב ההגדה של פסח. מה יש בה הגדה שמזמין רבים ושונים לגעת בה? העניין הגובר והולך שמעורר טקסט ההגדה מיקם אותה במקום של כבוד בתרבות העברית. הרעננות היצירתית סביב ההגדה בולטת במיוחד נוכח ההתעלמות, ואף הדחייה המתמשכת, שהם נחלתם של טקסטים קאנוניים הנאמרים במועדים אחרים. כך למשל, בשנות ה-30 נכתבה הגדה לפועל העברי, ברוחו של ברל כצנלסון, שהדגש בה הושם על גאולה וחירות. אנשי התנועה הקיבוצית, ראש החץ של ההתיישבות באותה עת, יצרו ליל-סדר בסימן חג האביב. מרדכי אמיתי, חלוץ חילוני שעלה לארץ בשנות ה-30 מבסרביה לקיבוץ שריד, ויהודה שרת - בן למשפחה מושרשת בארץ שקבע את מגוריו ביגור, נתנו גוון חקלאי-אביבי לחג, השמיטו את קטעי ההודיה והשבח לבורא עולם, ובחרו קטעים מהמקרא שתאמו את רוח התקופה. ההגדה שיצרו מלווה סדרים בקיבוצים עד היום (לאחרונה, מחפשים במוסדות-חינוך בקיבוצים תכנים נוספים). היו שנתנו הד בהגדות למוראות השואה, למלחמות, לפרעות. אליעזר פאפו, מומחה ללדינו ולתרבות הבלקן, כתב ארוכות על "הגדת הפרטיזנים" - הגדה פרודית-למחצה שהיו יהודי יגוסלביה קוראים בסדרי פסח המוניים במהלך המשטר הקומוניסטי. יהודים שלא שמרו את ראש השנה ואת יום הכיפורים – מעולם לא החמיצו את סדר הפסח, ואף הגדה מחודשת משלהם ניסחו. בהגדות בנות-זמננו, בולט השחרור החברתי - מעבדות לחרות. נוצרו הגדות של קהילות הפועלות לשוויון חברתי, סדרי נשים ונוסחים שוויוניים. כך נמצא את בתיה בת-פרעה שהצילה את משה, את ארבע הבנות העומדות כנגד ארבעה הבנים (אחת חכמה, אחת מרשעת, אחת תמה ואחת שאיננה יודעת לשאול) ואת התוספות לפיוטים ממוגדרים.

המגע הישיר עם ההגדה והעניין בה, אינם נחלת העשורים האחרונים בלבד. במחצית המאה ה-19, ישבה באיטליה פלורה רנדגר פרידנברג ותרגמה את ההגדה, לראשונה, מעברית לאיטלקית. פלורה רצתה להנהיר את הטקסט לחבריה בקהילת יהודי איטליה, שהעברית לא היתה שגורה על פיהם וממילא – לא הבינו גם את הנאמר על-יד שולחן הסדר. פלורה נהגה ברוח מצוות החג - "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים."

טקס הסדר וקריאת ההגדה בכללו הוא טקס דתי-יהודי שאיננו מזוהה עם זרם זה או אחר, אלא הוא נחלת העם כולו. מעמדו הייחודי של טקס הסדר ברקמת החיים היהודית-ישראלית והעניין העקבי בטקסט הנלווה אליו, הם תולדה של תהליך בחירה. ללא פיקוח רבני וללא עול הסטטוס-קוו, סדר הפסח היה - ועודנו - הטקס הנחגג ביותר בקרב היהודים. אופיו הייחודי של ליל הסדר נשמר גם כאשר נחלשה הזיקה למחויבות ההלכתית. בליל-הסדר הקרוב, כך התברר מסקר שנערך על-ידי עמותת גשר, ישבו 95% מכלל הישראלים לשולחן הסדר, 16 סועדים בכל סדר בממוצע, יקראו בהגדה, כזאת או אחרת. ראוי לציין את מספרם ההולך וגדל של מטיילים ישראלים המשתתפים בסדרים שעורכת תנועת חב"ד בעולם (נפאל, וונציה, תאילנד, הודו).

סיפור הנרטיב של יציאת מצריים ולקחיו בלשון הדור ובשפת המקום, הם לב-ליבה של מטלת החג. נוסח ההגדה שבידינו זהה בבסיסו לזה שאמרו ר' עקיבא, ר' טרפון וחבריהם בבני-ברק לפני כ-1900 שנה; אולם המצווה היא לספר ביציאת מצרים - "וכל המרבה הרי זה משובח". גם מבנה ההגדה - קטעים-קטעים, שלא תמיד יש ביניהם קשר רציף ולכיד – מזמין להוסיף קטעים נוספים, אישיים, עכשוויים. "והגדת לבנך" אקטיבי, דינמי, קשוב לרוח הזמן. בניגוד לטקסטים קאנוניים אחרים שקובעו בהלכה בנוסח מוקפד, מאפשרת ההגדה חירות יצירתית ומחשבתית. והרי זה תמצית סיפורם של פלורה, מרדכי ויהודה.

המסורת היהודית העניקה לנו לילה ייחודי שבו מתכנסת המשפחה כולה לדורותיה, כדי לאפשר למבוגרים להנחיל מסרים ערכיים ולספר את סיפורם. תפקידם של הצעירים בערב זה הוא לשאול ולהקשות. ליל החג הוא הזדמנות פז לכולנו להעמיק את ההיכרות עם הזיכרון ההיסטורי, וגם לספר את הסיפור האישי, המשפחתי והעדתי על שלל המסורות והמנהגים. בלא מעט בתים בישראל מוסיפים לקריאת ההגדה גם קטעי משחק, שבהם נוטלים המשתתפים מקל נדודים בידם ו"יוצאים" ממצרים. יש המחלקים תפקידים ומטלות למתבגרים עוד קודם הסדר, ומקדישים זמן רב לחלקם של הילדים סביב האפיקומן. ויש המשמרים מנהגים של יצירת קשר בין-אישי בקרב משתתפי הסדר. עדה-עדה כהרגליה, משפחה-משפחה כמנהגיה. בהנחה שבכל סדר ישראלי יושבים לפחות בני כמה עדות וארצות מוצא, הרי לפנינו הזמנה לדיאלוג ולהתערות מסורות; אבל לא פחות מכך - ליצירה מקורית ברוח זמננו.

   


פסיפס נשי של
תפילות וסיפורים

ביקורות וסקירות

שלחו שאלות והערות

שתפו בתפילות וטקסים




והרשות נתונה, ערוץ 10
צהרי שישי וערבי חג
בשעה 13:30


למידע על התוכנית

 
 

                                                                                                                                                                 דוא"ל לפניות הגולשים