השתתפתי היום בפאנל פורה ומעשיר, בו נכחו כ-170 אנשי מקצוע שהגיעו מכל רחבי הארץ כדי ללמוד על נושא אובדן הריון ולידה שקטה מנקודת מבט רב ממדית: אישית, זוגית, משפחתית וטיפולית.
כידוע, בחודשים האחרונים עבר בשעה טובה ולאחר מאבק של קרוב ל-5 שנים, 'חוק הלידות השקטות' שלי, אשר מבטיח כי יולדת בלידה שקטה, כבר מהשבוע ה-22, תזכה במלוא הזכויות בביטוח הלאומי כמו יולדת בלידה רגילה- חופשת לידה, מענק לידה ודמי לידה.
במהלך הפאנל, ציינתי בפני הנשים את הכוח האדיר הטמון בשיתוף פעולה שבין השטח לבין המחוקק. במקרים רבים, פניית ציבור אחת, או הירתמות של אחד מארגוני השטח המסורים הופכים להיות חוק שבכוחו לשנות עולמות עבור אנשים.
גם הצעת חוק זו הייתה פרי יוזמה של שדולת הנשים בישראל, בעקבות פניות ציבור בנושא, ונכתבה בשיתוף איגוד המיילדות והגניקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל.
ההתמודדות עם לידה שקטה אינה מסתכמת בימים שלאחריה. הטראומה הקשה של אובדן הריון, בצד הקושי הפיסי מלווה בקושי מנטלי קשה ודורש התמודדות משפחתית גם שנים לאחר מכן. הקושי לחזור לשגרה, הקושי להסביר לסובבים אותך מהי בכלל לידה שקטה, ומדוע צריך חופשה אם אין ילד, החששות האדירים מניסיון עתידי נוסף, התמודדות הבעל שלחלוטין לא זוכה להכרה, אלו הם רק מקצתם של האתגרים.
במהלך הפאנל נחשפתי לבעיות נוספות שעל הפרק בסוגיות כמו קבורת עוברים, התמודדות נפשית וסיוע פסיכולוגי.
סוגיה מרכזית שעלתה היא התיוג הפוגעני של יולדת הפונה לסיוע. הסתבר לי, שכאשר אישה פונה לקבלת סיוע לאחר לידה שקטה, מופיע בתיק הרפואי שלה התיוג "הפרעה נפשית קלה".
הדבר חמור ובלתי מתקבל על הדעת משני טעמים עיקריים: 1. זה פוגע בסיכוייה של אישה בקבלה ובקידום בעבודה. אישה שעובדת במגזר הציבורי למשל, מוותרת על חיסיון רפואי עם הצטרפותה. "כתם" שכזה בתיק הרפואי פוגע בסיכוייה, מה גם שאינו מוצדק. 2. התמריץ השלילי לפנות ולקבל סיוע. אישה שיודעת שכך תתויג אם רק תפנה לקבלת סיוע, עלולה לוותר מראש על חוסר הנעימות ועל הנזק הפוטנציאלי. האם זה המסר שאנו רוצים להעביר ?
פניתי מייד לשר הבריאות ליצמן בנושא, ואעדכן בנוגע להמשך טיפול.