גיור במשבר: כינוס מיוחד בכנסת

אמש הצטרפה בשורה קשה. הקורסים של ארגון נתיב- מערך ההכשרות החשוב והגדול בישראל להכנה לגיור – בסכנת סגירה.  וזאת כי הממשלה לא העבירה לו את סכום הכסף הזעום שנדרש להמשך פעילותו. בתוך מערך מקרטע- נתיב היא נקודת אור שמצליחה להקל ולהנגיש את התהליך המורכב הזה. סגירה או פגיעה במסלול תהיה בכייה לדורות ותפגע באלפי מתגיירים תלמידים, אזרחים וחיילים. 20 מליון, שהם לא פרומיל מתקציבי העתק שעפים כאן לכל עבר – הממשלה לא מצאה. זו בושה שמעידה על סדר עדיפויות מעוות לחלוטין.

מידי שנה בסמוך לחג השבועות מקיימת שדולת עם ומדינה את כנס הגיור השנתי. הדיון עסק באתגרים השונים של הגיור ובהם  בעיית התקצוב של נתיב וכן, פרסום מסקנות הועדה ברשות משה ניסים להסדרת הדיור בחקיקה.

ח"כ עליזה לביא, יו"ר השדולה אמרה בפתח הדיון: בישראל חיים כיום מאות אלפי ישראלים, זרע ישראל, בשר מבשרנו שמחוברים ליהדות בכל נימי נפשם – ויהדותם לא מוכרת. זה לא רק נושא הלכתי, זו סוגיה לאומית-חברתית ממעלה ראשונה, שתשליך על דמותה, זהותה ועתידה של החברה בישראל. היא נוגעת ליחסים בינינו, ולקשר עם אחינו ואחיותנו בתפוצות. הבריחה מהעיסוק בנושא הותירה אותו בידיים המחמירות ביותר, של קבוצה שלא מבינה את גודל השעה ואת השלכותיה הלאומיות של הסוגיה. אם לא די בכך, נתיב, מפעל ההכשרות הגדול לגיור בישראל – נתון בסכנת סגירה מדובר באחת המצוקות המשמעותיות של דורנו, והגיעה העת לפתוח בדיון ציבורי רחב. המסמך שצפוי להגיש משה ניסים יכול להיות התשתית לדיון כזה".

ח"כ יהודה גליק, יו"ר השדולה: "כולנו רוצים שתהליך קיבוץ הגלויות ילך ויגבר ונראה גלי עליה גדולים. אבל כולנו צריכים לזכור שלא משנה מאיזה מדינה יעלו העולים, כל גל עליה שיבוא בעז"ה יכלול בתוכו מעל 50% של נישואי תערובת וזהו צו לאומי ממדרגה ראשונה שהתהליך הזה יכלול בתוכו השתלבות מלאה של העולים בחברה הישראלית, ולכן הנושא חייב להיות פרוייקט לאומי. יש גידול של 55% במתגיירים, אבל התקציב לא עלה בהתאם, וראינו לאחרונה פרסומים על בעיה תקציבית במערך הגיור. אני מלווה את המאבק מול לשכת ראש הממשלה עם האצבע על הדופק, והבוקר קיבלתי התחייבות מראש לשכת ראש הממשלה שלא תיסגר אף לא כיתה אחת".

המשנה לנשיאת העליון בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין: בשלה השעה להסדרת הנושא בחקיקה, אחרת נמשיך להתנהל בבג"צים שוב ושוב. לעניות דעתי – כדי לעודד מתגיירים מצד אחד, וכדי שמי שמתגייר גם יוכל להתחתן ולהיות רשום ומוכר כדין, צריך גיור שיהיה ממלכתי ומוסדר שיהיה מקובל על הכל.  גיור ממלכתי לא אומר להדיר קבוצות. אסור לדחות את התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית. הם בשר מבשרו של עם ישראל. והם הרוב בקרב יהודי ארה"ב. זה לא נגד ההלכה וצריך להתחשב בהם. שום פתרון אינו מושלם, אך משה ניסים עשה עבודה חשובה. יש מקום להאחדה ממלכתית של נושא הגיור, תוך גישה ידידותית למבקשים להתגייר, והתכנית שהציג ניסים בעיקריה מקובלת עליי"

יו"ר האופוזיציה, ח"כ בוז'י הרצוג: הנושא הזה לא נמצא כלל בתודעה הלאומית. זה לא נושא שהפך מרכזי בפוליטיקה הישראלית, ולכן הנושא חוזר שוב ושוב למגרש המשפטי. כשאתה קורא את מגילת רות אתה פשוט מתפוצץ- איך זה הגיע לפרשנות כזו מחמירה ודווקנית בדור הזה? אסון גדול יפקוד את עמנו אם לא תהיה התמודדות לאומית, מערכתית כוללת עם הנושא. זה האתגר הגדול של דורנו. במסמך של ניסים יש הרבה רעיונות מקוריים, אך לצערנו אנחנו מבינים מה תהיה תוצאתו הפוליטית. הצעתי למשה ניסים היא לשים את הנייר על השולחן, לבקש דחיה מבג"ץ ולדרוש דיון ציבורי בנושא"

ח״כ ד״ר נחמן שי (המחנה הציוני), יו״ר השדולה לחיזוק העם היהודי:  ״אני חרד לעתידו של העם היהודי. אם לא נשכיל לשמר ולהגדיל את עם ישראל, סופנו יהיה להיכחד. הקיצוץ התקציבי הצפוי, משקף את סדר העדיפויות הלקוי של הממשלה. במקום לקרב אלינו את הקהילות היהודיות בתפוצות ולטפח אותן, היא רק מרחיקה אותן״.

דוד בריקסטון, סגן יו"ר הנהלת הסכנות היהודית, הציג את עיקרי הדו"ח האקטואלי שערך בנושא עבור הסוכנות, ואת הנתונים של גיור בישראל נכון ל2016. מדבריו עלה כי מחצית מהמתגיירים התגיירו דרך בתי דין פרטיים: "המספרים כיום מאוד מאכזבים. ההערכה היא שיש 7500 חיילים שזכאים להשתתף בתכניות נתיב, והתגיירו באותה שנה רק 829 איש.  במסלול האזרחי – 400,000 זכאים, רק 796  התגיירו. מחוץ לנתיב: מהרבנות הראשית– 200, גיור כהלכה 210, בתי דין חרדים ואורתדוקסים שונים – 120, מסורתי/רפורמי -304. בקצב הזה יקח 160 שנה לגייר את כל פוטנציאל המתגיירים. הגענו לקו אדום – ואם לא נתעשת כל זה יתפוצץ לנו בפנים. חייבים לשווק את מגוון תהליכי הגיור, גם אלו שאינם מוכרים, לתת תמיכה לגורמים העוסקים בגיורים אלו, לפתח תכניות מיוחדות לגיור קטנים, ולהגדיל סמכויות הסוכנות היהודית. הפתרונות לא יבואו מהרבנות הראשית.

הרב שאול פרבר, יו"ר עתים: השנה עברנו את המספר שפחדנו ממנו כל כך – בישראל קיימים למעלה מ-420,000 חסרי דת, ולצערי הפתרון של אחריות על העם היהודי לא יבוא מהממסד כפי שהוא כיום. הפתרון מתחיל מהציבור – המתגיירים, משפחותיהם ובעיקר הילדים, באים ואומרים בצורה חד משמעית שעניין גיור נוגע למהות של עם ישראל. אנו מתכנסים כאן כל שנה, דנים בפתרונות, מתחזקים ומתמסרים לדרך, ויודעים שיש תקווה. מעל הכל, אנחנו לוקחים אחריות על העם היהודי, כשמי שצריך לקחת אחריות לא עושה זאת."

פרופ' ידידה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "רק 7% מהמתגיירים הפוטנציאליים התגיירו בפועל. אנחנו יודעים בדיוק מדוע הסיפור הזה לא עובד. כל מה שצריך – זה להכניס את הנושא הזה להסכם הקואליציוני הבא. הסטטוס קוו מת. זה מקסם שווא לחשוב שגבולות העם היהודי ייקבעו תמיד רק על-ידי רבנים, אנשים בסוף לא יסכימו לזה. זה רגע אחרון בו ניתן לשמר יחסית את הקשר בין גבולות העם היהודי ובין הפעלת סמכות דתית. הפתרון חייב לבוא בחוק, באופן כזה שיאפשר פלורליזם הלכתי. אני חושב כמו השופט רובינשטיין שהעניין צריך להיות ממלכתי, אבל החוק לא צריך להיות מסור לגישה אחת".

גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית: הגיע הזמן להבין איפה אנו חיים. אם הסוגיה חשובה, הגיע הזמן לשים בצד את הרעיון של גיור ממלכתי שיפעל לפי בית הלל. ההתקנה של מערך ממלכתי הוא פירצה הקוראת למי שמבקש לשלוט במנגנון. הדיבורים האלו טובים לספרים אקדמיים, לא יהיה בישראל מערך שיהיה גם מונופוליסטי וגם מתון ומכבד. לכל אורך הדרך יהיה מאבק מי שולט במערך הזה. מי שאכפת לו מהמערך – צריך לאפשר מערך פלורליסטי, צריך לאפשר לקהילות מוכרות לגייר בארץ כפי שהן עושות בתפוצות. הגיע הזמן שמהשולחן הזה תצא גישה ציונית בוגרת"