בין 70 לספירה ל-70 למדינת ישראל – מה תשעה באב מסמל לעם היהודי מאז ועד היום
בערב ט' באב נפגשנו בהיכל התרבות נתניה לאירוע "הלילה לא לומדים תורה" בהנחיית מירב בטיטו, יחד עם ד"ר אבשלום קור וחבר הכנסת יוסי יונה.
שוחחנו במפגש זה בעיקר על מצב אחדות העם והפילוג הגדול שקיים בו בימים אלו.
דנו כיצד אנו כעם מתנהלים היחדיו ומצליחים להגיע לפיתרון הפילוג בנושאים כגון הדתה, הקמת בית שלישי וצורת הטיפול בנושא.
בעיקר הגענו להבנה כי נדרשת סבלנות, 70 שנות מדינה הם זמן מועט מאוד לאחר 2000 שנות גלות בהן לא חיינו יחדיו וכעת עלינו לנסות לחזור ולחיות יחד בהרמוניה.
הפילוג עצמו נובע גם מעצם התרבות השונה שכל אחד מביא עימו מהגלות, וזה מצב שמקשה על יצירת עם אחד ומאוחד.
מצאנו כי גם בנושאים שלא קשורים לדת, מדינה וביטחון כמו משבר בית החולים הדסה, עדיין אין אנו מצליחים להגיע לפיתרון בסיכסוכים בינינו לבין עצמינו.
הנושא המרכזי שעלה לדיון היה האם ישנה הדתה במערכת החינוך, כאשר התשובה לנושא זה הייתה כי השימוש במילה הדתה הינה במקרים רבים שימוש ציני ופוליטי, וכל צד היום עסוק בלמשוך את הדיון הזה למחנה אליו הוא משתייך, במקום לנסות לקיים דיאלוג כן ואמיתי.
לבסוף – חשוב לזכור כי להורים יש כח רב בקביעת התכנים והגופים שייכנסו למערכת – וחשוב שיגלו מעורבות. כמו כן הסכמנו כי יש חשיבות כי כל יהודי באשר הוא יכיר את מסורת העם היהודי ויפגין ידע בנושאים חשובים לעם היהודי; ומצד שני שהדבר לא ייעשה בדלת האחורית בידי עמותות שונות המייצרות כעס ואנטגוניזם, ולרוב משיגות את התוצאה ההפוכה – אלא דרך תכניות מפוקחות של מערכת החינוך.
