שמחתי לקחת חלק במצעד הגאווה שהתקיים היום (21.7.16) בירושלים לזכרה של שירה בנקי ז"ל ולהניח זר לזכרה.
אורי בנקי, אביה של שירה בנקי ז"ל, אמר בנאומו במצעד: "הלקח שיש לנו ללמוד מהרצח של שירה, ומחורבננו הלאומי לפני 2,000 שנה, הוא שהמתינות היא מידה טובה לכולנו – כי ההקצנה, מכל סוג שהוא, היא שביל בטוח לחורבן"
התרגשתי להיות נוכחת במצעד שקורא לאהבה, רצון לשינוי, כבוד וקבלת האחר.
משתפת את סיפורה של זוהרית שורק, ראש התא הגאה במפלגת יש עתיד, על דרכה הלא פשוטה כאישה גאה ודתייה-
לקריאת הכתבה לחץ כאן
מתוך דברים שאמרתי לקראת המצעד:
"באתי לחבק. דווקא עכשיו, במיוחד עכשיו, כששיח של שנאה והדרה מאיים להשחית כל חלקה טובה- חובתנו לעמוד מנגד ובקול צלול לומר- עד כאן. להחליף את מסרי ההסתה במסר של קירוב לבבות.
המאבק הזה אינו נחלתה של הקהילה הגאה בלבד, זהו מאבק על דמותה של החברה הישראלית, והוא חוצה מגזרים ושיוך פוליטי. בצידו האחד אלו המבקשים לזרוע שנאה, לשסע ולפלג. בצידו השני אלו המאמינים בחברה מכבדת, סובלנית ומאפשרת.
"האחר הוא גם כן בריאה של אותו בורא" (יהודה לאון אשכנזי)