התרמיל היהודי – מסע בר-מצווה בקהילות ישראל

שלום עליזה, לפני כשבועיים חגגנו את בר המצווה של בננו הבכור. בשנה האחרונה, הכנו את עצמנו בקפידה, רוחנית ומעשית למעמד המרגש הזה. למזלנו, מצאנו את ספרך התרמיל היהודי, כבר בשלבי ההכנה המוקדמים, ורכשנו אותו מיד. תחילה קרא אותו בננו ולאחר מכן גם בעלי ואני. אין לי מילים לתאר כמה ידע, צבע, עומק ורוח נתן לכולנו ספרך, ובמיוחד לי, וסייע לי להתחבר לעומק הרוחני של בר המצווה, ולהיות שם בכל מאודי ובכל ליבי. מבחינתי, רגע השיא היה בבית הכנסת, בעליה לתורה, כשעמדתי מול כל הנוכחים והקראתי את תפילתה של אם, כשדמעות בעיני. בזכותך הגעתי למקורות האלו. לעוצמה הזו. בזכותך בר המצווה של בני הייתה לא רק מרגשת עבורי, אלא חוויה רוחנית עמוקה ומשמעותית מאין כמוה. ועל כך אודה לך כל חיי.

בהערכה עצומה, ובתודה עמוקה, נירית נורמן.

עליזה שלום,

את לא מכירה אותי. אני עובדת בעמותת רעות. הכרתי אותך דרך מרב מנדלבאום. החודש חגגנו לבני הבכור בר מצווה. היה אירוע מאד מאד מרגש. כשמרב שמעה שאני מתלבטת האם להקריא לבני ברכה באירוע, היא התעקשה שאכתוב ואקריא לו ברכה, וכדי לעזור לי היא הביאה לי את הספר שכתבת לבנך, התרמיל היהודי. אני חייבת לציין, שהכתיבה הייתה הרבה יותר קלה לי. מעבר לתפילה שהקראתי (מהספר שלך, תפילת נשים, שמרב רכשה ליום ההולדת שלי), השתמשתי, לא מעט, בספר התרמיל היהודי. לאחר שהקראתי את הברכה באירוע, לא נשארה עין יבשה. אני רוצה לומר לך תודה רבה, ריגשת אותי מאד עם הספרים שלך.

בהוקרה,

סמדר

לפני כשבועיים חגגנו את בר המצווה של בננו הבכור. בשנה האחרונה, הכנו את עצמנו בקפידה, רוחנית ומעשית למעמד המרגש הזה. למזלנו, מצאנו את ספרך התרמיל היהודי, כבר בשלבי ההכנה המוקדמים, ורכשנו אותו מיד. תחילה קרא אותו בננו ולאחר מכן גם בעלי ואני. אין לי מילים לתאר כמה ידע, צבע, עומק ורוח נתן לכולנו ספרך, ובמיוחד לי, וסייע לי להתחבר לעומק הרוחני של בר המצווה, ולהיות שם בכל מאודי ובכל ליבי. מבחינתי, רגע השיא היה בבית הכנסת, בעליה לתורה, כשעמדתי מול כל הנוכחים והקראתי את תפילתה של אם, כשדמעות בעיני. בזכותך הגעתי למקורות האלו. לעוצמה הזו. בזכותך בר המצווה של בני הייתה לא רק מרגשת עבורי, אלא חוויה רוחנית עמוקה ומשמעותית מאין כמוה. ועל כך אודה לך כל חיי. בהערכה עצומה,

ובתודה עמוקה,

נירית נורמן, גבעתיים

עליזה שלום,

ראשית, תודה רבה על הספר המאלף והמעניין שהצלחתי לסיים בערב אחד… ודווקא בגלל שהספר ריתק אותי. שנית, אם יורשה לי להאיר 2 הארות:

1. עמ' 120-122 בספר: בסוף הסיפור הסיפור הינך מביאה את סיפורו של הנרי פניכל… במקורות אחרים שחיפשתי ראיתי ששמו הוא הנרי פנישל- אינני יודע מהו שם משפחתו הנכון אך אולי שווה בדיקה.

2. סתם הארה: כאשר קראתי את הסיפור של חיים באר (עמ' 180), ידעתי למן הרגע הראשון שהוא מוכר לי ממקום אחר…לא הצלחתי להיזכר גם לאור העובדה שאני זוכר אותו כסיפור חיובי שלימד "צדקה אמיתית" ואילו סיפורו המלא כפי שאת הבאת בספרך מלמד כי השורה התחתונה הינה שחיים באר נשאר ב"טראומה" מסעודת הבר מצווה שלו. והו-אז נזכרתי שהרב שמחה רז הביא את חלקו הראשון של הסיפור, כפי שסיפר לו חיים באר עצמו, בספרו על ר' אריה לוין שלחש על אוזנו של נער הבר מצווה (חיים באר) שיראה מהי צדקה אמיתית.

מעניין לראות שבספרו של שמחה רז סעודה זו הוצגה באופן אחר (חיובי) על ידי חיים באר ואילו בספרך כאשר מובא הסיפור המלא הוצגה סעודה זו דווקא באופן שלילי והכל על ידי אותו אדם…

אני בדרך כלל לא מאלה שמגיבים ומשתפים אבל לא יכולתי להישאר אדיש מול הספר שלך "התרמיל היהודי". ראיתי איך האוסף הזה של מקורות וטקסטים ומנהגים ופולחנים, הצליח לתפוש את הבן שלי. מדובר בבן דורו של בנך כך שהספר – על פי המחברת – מוקדש גם לו…

אורי בני יהיה בר מצוה ב – כ"ג חשוון. אוטוטו… ביום שישי קנינו, אורי ואני, את הספר ומאז הוא קורא בו. אורי הוא נער סקרן, פיקח, אוהב לקרוא אבל הוא עדיין צעיר בשביל ליישם את ההמלצה, אחת מעשר, של יאיר לפיד: "תקרא 10 ספרים שקשה לך לקרוא". כלומר, אם הספר שלך היה משעמם אותו הוא לא היה קורא בו.

עליזה יקרה, איך עבר האירוע שלכן מנסחות תשובה בצוותא?? הצטערתי שלא יכולתי להגיע. איזה ציבור הגיע? זה היה משהו כל כך מחוץ לכללים הרגילים שתהיתי מי יהיו האנשים שיגיעו לזה. תודה על הליווי הרדיופוני לבישולי החג. שמחתי לשמוע אותך. קצת באיחור אולי נזכרתי פתאום בסיפור שאבי ע"ה אהב לספר. וודאי תמצאי בו עניין. אבי היה בשנות מלחמת העולם השנייה בדרום אמריקה כך שהסיפור הוא כנראה מסוף שנות השלושים או מראשית הארבעים.

רופא יהודי-ארגנטינאי בשם ד"ר מדינה נסע לאיזה מפגש רופאים בספרד והחליט לנסות 'לחפש שורשים'. הוא ניסה להתקשר עם כמה שמות דומים ואחד מהם הציע לו להיפגש, אף שאינו יהודי ואין לו כל קשר עם יהודים. הגיע איזה 'גנרליסמו' גבוה במכונית שרד מפוארת ולקח אותו לביתו ושוחחו על הא ודא [מן הסתם פוליטיקה עולמית וקומוניזם, על מה כבר דיברו אז?]. לקראת סוף הביקור אמר לו בעל הבית: כיוון שאתה מתעניין כל כך בתרבויות ישנות אולי תוכל להבין מנהג מוזר שנהוג במשפחתי: כשילד מגיע לגיל שלוש עשרה, מכסים לו את העיניים בסמרטוט, מורידים אותו למרתף וקושרים לו חבלים על הידיים… שנה ברוכה לך ולכל היקרים לך,

רבקה

אינני מתאפקת ואני משתפת אותך ב"הצלחה המסחררת" שהיה לפיוט שמצאנו בסיפרך בשבת בר המצווה של בננו דניאל בשבת הגדול. מתברר שבבתים רבים שרים אותו או את חלקו ולרבים הייתה נחת ושמחה ב"גילויו המחודש".

יפה גיסר