אובדן ענק.
רונית אלקבץ ז"ל, אישה, אמנית, אמא, לוחמת, מהגדולות שבשחקניות ומהאמיצות שביוצרות שקמו כאן.
באומץ רב היא נגעה בסוגיות תרבותיות ופוליטיות, והצליחה להביא אותם לקדמת השיח באמצעות הכנות והעוצמה שביצירתה, ומזווית יהודית, ישראלית ונשית שכמעט ולא עסקו בה לפניה.
רונית גם הצליחה להעלות למודעות שיא נושא שמעסיק אותי באופן אישי שנים ארוכות- מצוקת העגונות ומסורבות הגט, בסרטה המטלטל והכה חשוב- "גט".
זו הייתה ללא ספק אחת מסגולותיה יוצאות הדופן- לגעת בנקודות הרגישות והכאובות ביותר ולתרגם אותן לכדי יצירת מופת מרגשת, אנושית ונוקבת.
בכאב רב נפרדים מרונית היום, אולם אין לי ספק שהיא פתחה דלת לרבות ורבים אחריה.
ובמעין מקריות שכזו (ויש שיגידו שאין מקריות), פנתה אליי אמש העיתונאית דינה אברמסון – Dina Abramson, בבקשה לתמוך בפרוייקט קהילתי למען מסורבת גט שעוברת עשר שנים של ייסורים, המתנה, ובעל אלים שעשה הכל כדי להתחמק ממתן גט. משתפת במיזם שנועד לסייע במעט בקבלת עצמאות כלכלית, וגם מזכיר כי המאבק שרונית אלקבץ ז"ל הייתה ממובילותיו עוד רחוק מלהסתיים. נזכור את רונית, נמשיך במלאכה.