נפתח בסיפור על חמור שקופץ בראש:
הכלבו המפורסם בברלין קה.דה.וו, הידוע בקומת המזון הבינלאומית המפוארת שלה – הוריד ממדפיה מוצרים שיוצרו בישראל, עד שיסומנו. החנות שבעליה היהודים נאלצו להיפרד ממנה בהוראת הנאצים בשואה, מיהרה להפגין כנגד ישראל, בניגוד לשר החוץ של גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, שלא חתום על הפניה למהלך.
לפני מספר שבועות שמעתי מקולגות גרמנים על הסתייגות גרמניה מהיוזמה לסימון המוצרים מההתנחלויות – בכנס לציון 50 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. ההסתייגות מבורכת, אך הגיע הזמן לפעול ולא רק לדבר.
הדבר נכון אחת כמה וכמה בנוגע לממשלה שלנו:
ישנם משרדים רבים מדי, שאמורים לטפל בעניין, המדינה מבולבלת והנושא לא מטופל כראוי. אך מה הפלא כאשר אין לנו שר חוץ או שר כלכלה?
הגיע הזמן לגיבוש מדיניות אחידה ומסודרת בנושא.
ומילה לשר החוץ הבלגי, דידייה רנדר. המוביל את הסימון במסירות רבה – עכשיו כשאתם בעוצר יש לך זמן לחשוב שוב.
מוזמנים לקרוא עוד בנושא: