מה השגנו?

מה השגנו?2019-06-24T08:01:37+00:00

ח”כ ד”ר עליזה לביא

ח”כ עליזה לביא עמדה בראש שתי ועדות בכנסת ה-19 ובכנסת ה-20: הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. לביא היתה חברה בוועדות החוץ והביטחון, הכלכלה, מעמד האישה,הכספים, פניות הציבור והאתיקה. לביא עמדה בראש מספר שדולות בכנסת ובהן שדולת עם דת ומדינה, השדולה למען החיילים הבודדים, השדולה למאבק בדה-לגיטימציה של ישראל, השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה, השדולה לשימור אתרים ושדולת המים. בנוסף, כיהנה כיו”ר המשלחת למועצת אירופה מטעם הכנסת, יו”ר אגודת הידידות הפרלמנטרית של ישראל-נורבגיה ויו”ר אגודת הידידות  הפרלמנטרית ישראל-צ’כיה. לביא זכתה באות הפרלמנטר המצטיין.

חקיקה

  1. חוק הגדרת אלימות מילולית: החוק מרחיב את ההגדרה של אלימות מילולית כך שתכלול גם פרסום, בכל אמצעי שהוא, כלפי איש צוות מסוים במוסד רפואי, או עובד רווחה מסוים, בנסיבות שבהן אותו פרסום עלול להביא לעשיית מעשה אלימות פיזית נגדו או לפגיעה בגופו.
  2. חוק הלידות השקטות: יולדת שילדה ב”לידה שקטה” (לידת עובר ללא רוח חיים) תזכה לאותם תנאים של יולדת בלידה רגילה, לרבות מענק לידה, דמי לידה וזכאות לחופשת לידה. החוק מתקן את הפער בין ההגדרה החוקית להגדרה הרפואית, כך שיולדת תקבל הכרה כבר מהשבוע ה-22. ההצעה תאפשר לזוג לקבל את הזמן והכלים להתאוששות והתמודדות עם הקושי הפיזי והנפשי.
  3. חוק זכויות החולה: ביטול הצורך בהסכמת הורה שהורשע בביצוע עבירות מין או אלימות כלפי הילד, לצורך מתן טיפול רפואי לילד. טרם התיקון, ילד נדרש באישור שני ההורים לצורך קבלת טיפול רפואי, גם במקרה בו אחד ההורים הורשע בתקיפת הילד.
  4. חוק דמי לידה לעצמאיות: החוק תיקן בפעם הראשונה את האפליה בחישוב דמי הלידה לנשים עצמאיות, בהשוואה לעובדות שכירות. טרם החוק – החישוב לדמי הלידה התבסס על הכנסתן החודשית ב-3 חודשים טרם הלידה. בתקופה הסמוכה ללידה מטבע הדברים נאלצות נשים לצמצם בהיקף עבודתן, כך שהיא לא שקפה נאמנה את שכרן לצורך חישוב דמי הלידה. החוק מאפשר לעצמאיות לבחור כי השכר הקובע יחושב לפי הכנסות התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובכך מסייע לנשים עצמאיות בתקופה קריטית בה הכנסתן נפגעת.
  5. חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה):בעקבות החוק התאפשר לנשים לעבוד במשרות הדורשות נשק כבר עם שחרורן – החוק הוריד את גיל הרישיון לכלי נשק מגיל 21 לגיל 20 ואפשר גם לחיילות משוחררות לעבוד בחברות אבטחה מיד עם שחרורן מצה”ל.
  6. חוק הרשויות המקומיות (בחירות): לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב- 2019 הצביעו גם אסירים. החוק אפשר לראשונה לאסירים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, בדומה לבחירות הכלליות לכנסת. החוק קובע כי אסיר הנתון במשמורת בית הסוהר או עציר המוחזק במקום מעצר ביום הבחירות יהיה רשאי להצביע בבחירות הכלליות לרשויות המקומיות בקלפי לאסירים שיקבע שר הפנים, בבית הסוהר או במקום המעצר שבו הוא נמצא.
  7. חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות אישה השוהה במקלט לנשים מוכות): בעקבות החוק, אישה השוהה במקלט לנשים מוכות מעל 30 ימים זכאית לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה, ללא תלות במצבה הכלכלי לפני הכניסה למקלט. טרם התיקון, נשים שהגיעו למקלטים יכלו לקבל את הקצבה רק אם היו זכאיות לה קודם לכן, זאת למרות שלעתים קרובות עצם השהות במקלט פגעה כלכלית בנשים שלא יכלו לצאת לעבוד. החוק מסייע לנשים שחוו את תופת האלימות לפתח עצמאות כלכלית ולהמשיך בחייהן.
  8. חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס’ 18) התשע”ח – 2018: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שמי שמקיים את מצוות דתו רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה. התיקון לחוק תיקן את העוול רב-השנים ומאפשר גם לעובד שאינו דתי, שלא לעבוד ביום המנוחה הקבוע לגביו, ללא צורך בתצהיר ומבלי שהדבר יהווה עילה לפיטורים או לאי קבלה לעבודה. לחוק נוסף סעיף המאפשר לוועדת השרים להחריג מקומות עבודה בשל טעמים ייחודיים הקשורים באותו מקום עבודה, ואם לדעת ועדת השרים תחולת הסעיף עלולה לפגוע פגיעה משמעותית באותו מקום העבודה. החוק משקף במדויק את המהות של מדינה יהודית ודמוקרטית, שאינה מפלה בין בני-אדם בגין השקפתם הדתית.
  9. חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מספר 4 והוראת שעה):חוק ממשלתי שנחקק בעקבות יוזמת הצעת החוק של ח”כ עליזה לביא (תיקון – סמכות בין- לאומית בתביעה לגירושין): החוק הרחיב את הסמכות הבין-לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גירושין של יהודים, גם כאשר לא מתקיימות בהן הזיקות למדינת ישראל הקבועות כיום בחוק שיפוט בתי דין רבניים. מדובר גם על הסמכות להפעיל סנקציות לאכיפת הגט במקרה הצורך לפי חוק בתי דין רבניים. מטרת ההסדר המוצע לתת פתרון למצבים של עגינות וסרבנות גט שנקלעים אליהם בני זוג יהודים, ובמיוחד נשים יהודיות ברחבי העולם, כאשר אין בידי הערכאות במדינות החוץ הרלוונטיות פתרון מספק. ההצדקה להסדר היא מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וחשיבותה בחיי היהודים בעולם, אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של סרבנות גט ועגינות.
  10. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס’ 15), התשע”ט-2018: בעקבות החוק, בימ”ש שדן בחלופת מעצר למי שנפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירת מין, יוכל למנוע את העסקת החשוד במקומות המוגדרים בחוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות ובהם – עבודה המאפשרת קשר סדיר עם קטינים, אנשים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית או עם חסרי ישע. כמו כן, המשטרה לא תיתן אישור על אי מניעת העסקה לחשודים בעבירות מין. החוק מבהיר באופן חד-משמעי וברור: מי שחשוד בעבירת מין – לא יעבוד עם קטינים ותמנע ממנו תעודת יושר. אנחנו מחויבים להגן על הילדות והילדים שלנו, ועל משטרת ישראל מוטלת האחריות לפקח על המידע הקיים ברשותה אודות עברייני המין. פגיעה מינית היא צלקת לכל החיים לנפגע ולכל המשפחה, חובתנו ליצור סביבה בטוחה ומוגנת ולמנוע בכל אפשרות את הפגיעה מינית הבאה.
  11. חוק העונשין (תיקון- זכויות נפגע עבירה לפרסום שמו וזהותו) התשע”ט – 2018: החוק מאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות מין חשיפה מרצון בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ללא משוכת בית המשפט וללא האיום בסנקציה פלילית. קודם החוק, חוק העונשין קבע, כי המפרסם שמו או זהותו של נפגע עבירת מין או של מתלונן כי נפגע בעבירת מין, ללא מתן הסכמתו בפני בית המשפט – דינו מאסר שנה. מדובר בתיקון שמגשר על הפער הקיים ומתאים את החוק אל מול המציאות בשטח. חלפה שנה מאז פרץ קמפיין #metoo, ובמהלכו נראתה עלייה של 230% במספר חשיפת התלונות של נשים שחוו הטרדה מינית. לא נתפסת המחשבה שכל אותן נשים אמיצות שנחשפו בקמפיין נחשבו עד היום בישראל עברייניות. המספרים זועקים את הצורך של נפגעות ונפגעי עבירה מינית לשבור את השתיקה ולקבל חשיפה והכרה חברתית. אנחנו נמצאים בעידן שמעודד חשיפה ותעוזה, ומחובתנו להגן על הנפגעות שלעיתים החשיפה והמסלול הציבורי הוא המוצא האחרון עבורן. כל נפגעת כזו פותחת את הדלת לזו שאחריה, מביאה את הסוגיה לקדמת הבמה ועושה עוד צעד חשוב בדרך לתיקון.
  12. חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע”ט – 2018: החוק אוסר על צריכת זנות, מעשה בניגוד לאיסור זה יהיה עבירה מנהלית בהגדרתה בחוק והעובר עליה ייקנס בפעם הראשונה ב-2000 ש”ח וב-4000 ש”ח בעבירה חוזרת. החוק יאפשר במקרים מיוחדים הגשת כתב אישום שבצדו קנס שיכול להגיע לסכום של 75,300 ש”ח ואף לכלול רישום פלילי. מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל, לנוכח מאפייניה הפוגעניים. החוק יכנס לתוקף בעוד שנה וחצי שבה משרדי הממשלה יפעלו להשלמת שני המרכיבים המשמעותיים הנוספים: שיקום וחינוך. החוק נקבע כהוראת שעה לחמש שנים.
  13. חוק ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים: דיינים המכהנים כיום בבתי הדין, אחראים על הדרך בה אזרחי ישראל היהודים מתחתנים, מתגרשים ומתגיירים. הרכב הוועדה משפיע על אופי הדיינים הנבחרים, ובהתאם על אופיים וטיבם של שירותי הדת. טרם החוק, בוועדה ישבו 10 חברים ולא הייתה בה ולו אישה אחת. בעקבות החוק, יושבות 4 נשים בוועדה המונה 11 חברים, ובהן גם טוענת רבנית. גיוון תמהיל חברי הוועדה יביא למינוי דיינים מתונים יותר, שישקפו זרמים נרחבים יותר בציבור, ויתנו ביטוי גם למצוקות שחוות נשים בבתי הדין.
  14. חוק ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי שופטים: התיקון לחוק מבטיח ייצוג הולם לנשים ע”י שריון ארבעה מקומות מבין תשעת חברי הוועדה לנשים. הוועדה למינוי שופטים היא מהוועדות החשובות במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, (ובה לציבור הרחב אין זכות בחירה ישירה). החוק נועד להבטיח כי הוועדה תייצג את כלל החברה.
  15. חוק מענק הסתגלות: חוק שתיקן את המצב שבו נשים שיוצאות ממעון לנשים נפגעות אלימות וזכאיות למענק מן המדינה – קיבלו אותו רק כחודשיים לאחר השחרור. בעקבות החוק, המענק לנשים ניתן כבר ביום השחרור ומגביר את סיכוייהן להשתלבות ולקיום עצמאי.
  16. הנגשת נתוני שכר בפילוח לפי מגדר גם בחברות ממשלתיות: טרם החוק, רק משרדי ממשלה הציגו נתוני שכר בפילוח מגדרי. בעקבות החוק – חברות ממשלתיות, מחויבות לאסוף ולעבד נתוני שכר על פי מגדר, על מנת לפעול לצמצום פערי השכר בין נשים לבין גברים בעזרת שקיפות.
  17. תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שתמנע התנכלות למתלוננים/ות על הטרדה ופיטורים לא מוצדקים: במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה – נטל ההוכחה הוא על המעסיק ולא על המתלונן.
  18. חוק שכר שווה לעובד ולעובדת : עובדת שמרוויחה פחות מעמיתיה הגברים תוכל לתבוע פיצויים גם על הפרשי השכר וגם על עצם האפלייה (בעקבות בג”ץ אורית גורן שגילתה שמרוויחה פחות מעמיתה על אף שביצעו את אותו התפקיד).
  19. חקיקה שתבטיח ייצוג נשים ברשימות לרשויות המקומיות: מפלגות שרשימתן מורכבת לפחות משליש נשים, תקבלנה תוספת מימון של 15%. החוק בא לידי ביטוי כבר בבחירות המוניציפליות שהתקיימו ב-2019.
  20. הסדרת התדיינות משפטית בהליך הגירושים: מטרת החוק היא לסייע לצדדים לסכסוך משפחתי ליישב את הסכסוך בהסכמה במרכזי גישור שהמדינה מממנת לפני פניה להתדיינות משפטית, ובכך לצמצם את הסחבת הכרוכה בהתדיינות המשפטיות, את עוגמת הנפש ואת העלות הרבה הכרוכה בכך. על פי החוק, עם הגשת הבקשה נפתח הליך מקדמי שאליו מוזמנים בני הזוג במטרה לנסות להגיע להסכמות, ורק במידה ואין הסכמה – ניתן יהיה לפנות להליך משפטי.

כנסים שדולות ואירועים

  1. כנס מעקב על אכיפת חוק הסרטונים– 25.12.18- בכנס שיזמה ח”כ ד”ר לביא, בעקבות ריבוי המקרים של הפצת תכנים מיניים פוגעניים ברשתות החברתיות ובאינטרנט, מול אזלת היד של אכיפת החוק, עלה כי “חוק הסרטונים”, הנועד לאסור הפצת תכנים אלה, אינו נאכף. 84% מהתלונות  נסגרו, ומתוך 643 תיקים שנפתחו, בעוון הפצת סרטונים בעלי תוכן מיני, הורשעו רק 17 נאשמים. חלפו 5 שנים מחקיקת החוק וניכר שהשינוי עדיין לא הוטמע בשטח – לא באכיפה, ולא במודעות. הכנס הסתיים באמירה ששיתופי פעולה בין משרדי הממשלה, גורמי אכיפת החוק וארגוני החברה האזרחית והעסקית, לצד אמירה ערכית וברורה של המחוקק, הם הכרחיים על מנת לשמור על הביטחון האישי שלנו ושל ילדינו. בכנס לקחו חלק נציגים מפרקליטות המדינה, מוקד 105 להגנת קטינים ברשת, משרד החינוך, יחידת הסייבר במשרד המשפטים, גוגל ישראל, נפגעי ונפגעות עברות רשת וארגוני החברה האזרחית והעסקית.
  2. כנס חירום בנושא לידות שקטות– 23.10.18- חברת הכנסת לביא יזמה כנס להגברת המודעות ללידות שקטות, בו קראה ליישום נוהל הלידות השקטות הנמצא למעלה משנתיים במשרד הבריאות ולא מיושם. שנתיים חלפו מאז שחוק הלידות השקטות שיוזמה לביא נכנס לתוקף, שבעקבותיו זכויותיה ותנאיה של אישה שילדה לידה שקטה כבר מן השבוע ה-22 הושוו לתנאיה של יולדת שילדה תינוק בריא. הנוהל המקיף שנועד לתת מעטפת ותמיכה מרגע הבשורה על העובר שמת ועד הקבורה והשחרור לקהילה שהיה אמור להתפרסם ע”י משרד הבריאות ולהשלים את מערך התמיכה והליווי טרם פורסם. בכנס הוצגו נתונים מתוך מחקר מקיף שביצעו ד”ר דני חורש המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן וגב’ מלכה נוקריאן, מחלקת נשים ויולדות, ביה”ח הדסה עין-כרם. בכנס השתתפו גם נציגי משרד הבריאות, משפחות שחוו לידות שקטות ועמותת חיבוק בשקט.
  3. כנס מצטרפות, מתמודדות, מנצחות – כינוס מיוחד לעידוד התמודדות נשים ברשויות המקומיות– 18.6.18- כינוס מיוחד בהובלת ח”כ ד”ר עליזה לביא , בשיתוף עם קואליציית ‘מקומיות 2018′ (בהובלת עמותת כ”ן) בראשות ד”ר מזל שאול, שמטרתו לעודד נשים להתמודד בבחירות המוניציפליות ברשויות ובמועצות המקומיות, ולדון בחסמים ובכלים מעשיים להגברת השוויון המגדרי בערים. באירוע השתתפו ראשות עיר ומועצה מכהנות, נשים מועמדות המתמודדות בבחירות הקרובות, נשות ואנשי ציבור, חברי כנסת ומובילי דעת קהל.
  4. כנס בנושא הפללת לקוחות זנות בלשכת עורכי הדין: במסגרת מאבקה בצריכת זנות, קיימה ח”כ לביא כנס מיוחד בשיתוף עם לשכת עורכי הדין בנושא החוק לאיסור צריכת זנות. הכנס התקיים לקראת פרסום המלצות הוועדה הבין-משרדית, הבוחנת את ההיבטים השונים הקשורים במדיניות של איסור צריכת זנות בישראל. בכנס השתתפו ראש לשכת עורכי הדין – עו”ד אפי נווה, מנכ”לית משרד המשפטים – עו”ד אמי פלמור, שופטת בית משפט השלום בתל אביב – רונית פוזננסקי, יו”ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין – עו”ד אורי קינן, ד”ר אמיר שני מאוניברסיטת בן גוריון, עו”ס יעל גור – מנהלת מרפאת לוינסקי, ועידית הראל שמש – מייסדת ‘מיתוס – ליום שאחרי הזנות ועוד.
  5. כנס בהשתתפות פרופ’ קרול גיליגן ח”כ לביא אירחה, לראשונה בכנסת, את פרופ’ קרול גיליגן – מחוקרות המגדר המוערכות והחשובות ביותר בעולם. במסגרת המחקר הרצתה פרופ’ גיליגן בנושא “הפוליטיקה של ההקשבה”. במסגרת הכנס נשאלה קרול על מקומן של נשים במגזר החרדי והדתי, על השוני המגדרי שהתקבע עוד בסדרי בראשית, על המתח והמורכבות בין מחקריה ובין המציאות בשטח כיום, על האתגרים של הדור הצעיר בעידן של רשתות ומדיה חברתית, הופעתן ביתר שאת של הפרעות אכילה, בעיות דימוי גוף ועוד.
  6. כנס בנושא הסדרת הפיקוח על תרומות זרע: חברת הכנסת לביא קיימה כינוס מיוחד בנושא החוק שיזמה להסדרת שוק תרומות הזרע בישראל, בהשתתפות אימהות, ילדים שנולדו מתרומות זרע, גורמי המקצוע, מנהלי בנקי זרע, אנשי הלכה ועוד. הדיון התקיים על רקע פעילותה להסדרתו בחקיקה של התחום הפרוץ בישראל, שכיום מתנהל ללא מאגר מאוחד וללא תנאי פיקוח ראויים. הכינוס העלה הסכמה בין כלל הגורמים בדבר דחיפות הסדרת הנושא, מתוך מטרה להימנע מפגשי אחאים (אחים למחצה לאותו תורם) וגילויי עריות.
  7. כנס שנתי לציון יום העגונה הבינלאומי: מדי שנה מקיימת ח”כ לביא אירוע לציון יום העגונה הבינלאומי החל בתענית אסתר. כל שנה נבחר נושא מרכזי כך למשל: בשנת תשע”ו יזמה ח”כ לביא דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא “פערים בטיפול במסורבות גט בין בתי דין בארץ לבתי דין בחו”ל”. בשנת תשע”ז הוקדש הכנס לטיפול בבעיית הממזרים.
  8. כנס שנתי בנושא חברות חללי צה”ל – לקראת יום הזיכרון: מדי שנה, לקראת יום הזיכרון, שותפה ח”כ לביא בכנס לחברות חללי צה”ל, יחד עם העמותה לתמיכה נפשית בחברות חללי צה”ל, חברות החללים ונציגי ציבור.
  9. כנס חשיפת ממצאי סקר המיומנויות בכנסת (28/6/16): ח”כ ד”ר לביא יזמה יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כנס לחשיפת תוצאות סקר המיומנויות. סקר המיומנויות הינו סקר בין-לאומי שעורך ארגון ה OECDביותר מ-30 מדינות, שמטרתו לבחון האם לאוכלוסייה הבוגרת (בגיל 65-16) ישנם הכלים הנדרשים להתמודד עם אתגרי החברה והכלכלה במאה ה-21.
  10. כנס בנושא גיור– מיד עם כניסתה לכנסת יזמה ח”כ עליזה לביא כנס בנושא גיור לקראת חג השבועות. אל הכנסים הוזמנו רבנים העוסקים בנושא, ארגונים, אנשי אקדמיה, נציגי הרבנות וחברי כנסת, מתוך תקווה להעלות את הנושא לדיון ציבורי ולקדמו לקדמת הבמה החברתית.
  11. כנס לזכרו של ג’ו בנקוב (15.2.16) ח”כ עליזה לביא יזמה, יחד עם תנועת ישראל ביתנו העולמית, אירוע להשקת הספר של ג’ו בנקוב בעברית, בכנסת. ג’ו בנקוב היה סופר יהודי ניצול שואה, שכיהן כיו”ר הפרלמנט הנורבגי. באירוע השתתפו שר החוץ הנורבגי, שגריר נורבגיה בישראל ושגריר ישראל בנורבגיה.

הישגים פרלמנטריים וציבוריים

  1.  לראשונה – חברות חללי צה”ל מקבלות הכרה:
    א. נוהל חברה בצה”ל – בנות זוג חיילות מקבלות הכרה. בעקבות פעילותה של ח”כ עליזה לביא מול הצבא, אומץ נוהל חדש בצה”ל המסדיר את מסירת ההודעה גם לחברה, ימי חופש בשבעה (שלא על חשבון רגילה), סיוע וליווי מקצועי ונפשי.
    ב. נוהל חדש גם בשירות המדינה- גם חברות אזרחיות מקבלות הכרה. בעקבות פנייתה של ח”כ עליזה לביא לנציב שירות המדינה – אומץ נוהל חדש המכיר גם בחברות אזרחיות העובדות בשירות המדינה – כך שגם בנו ובני זוג יקבלו ימי חופש בשבעה וביום הזיכרון.
  2. תקציב מגדרי – כלל משרדי הממשלה מגישים ניתוח מגדרי של תקציבם: התקציב המגדרי משקף את אופן חלוקת המשאבים בין נשים וגברים ברמה הלאומית, מחייב את המשרדים לבחון את עצמם משנה לשנה ומסייע בצמצום פערים וקידום השוויון בחברה. בכנסת ה-19 הקימה ח”כ לביא את הוועדה המקצועית לבחינת התקציב המגדרי, בראשות יעל מבורך. המלצותיה אושרו בהחלטת ממשלה, המחייבת את כלל המשרדים להגיש את תקציבם עם פרק ייעודי המנתח את חלוקת המשאבים מזווית מגדרית. התקציב המגדרי נכנס לתוקף בכנסת ה-20 בתקציב 2015-2016. החל מהתקציב לשנים 2017-18 – המשרדים מחויבים בניתוח מגדרי של מאה אחוז מתקציבם.
  3.  יוזמה להכשרת קוסמטיקאיות לזיהוי סימני אלימות נגד נשים: הקוסמטיקאיות, אשר מקיימות קשר אישי ורציף עם נשים רבות, יקבלו לראשונה כלים לזיהוי אלימות בקרב מטופלות ויוכלו לסייע למנוע את הטרגדיה הבאה. פעילותה של ח”כ לביא הובילה לשילוב הכשרות לזיהוי וטיפול בנפגעות אלימות במשפחה כחלק ממערך ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה והרווחה. הקוסמטיקאיות יוכשרו לזהות אלימות פיזית, מילולית וכלכלית נגד נשים מטופלות, יוכשרו לפנות לנשים אלו ובמקרה הצורך להפנותן לגורמי הסיוע המתאימים. ב20.11.17 הושקה תכנית ההכשרה הראשונה בשיתוף עם ארגון הקוסמטיקאיות ועמותת רוח נשית.
  4. הנגשת מקוואות לבעלי מוגבלויות: בעקבות עבודה של ח”כ לביא מול משרד הדתות והמשרד לשוויון חברתי, יצא לפועל מיזם להנגשת מקוואות טהרה לנשים בעלות מוגבלויות בכל רחבי הארץ, שכיום נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע לאחד מבין 30 מקוואות מונגשים. המיזם יצא לפועל על ידי המשרד לשירותי דת והמשרד לשוויון חברתי, ויושקעו בו 8 מיליון ₪.
  5.  מורות חיילות: הובלת המאבק כנגד ביטול המסלול הירוק למורות חיילות. בעקבות הצעת החוק שהגישה ח”כ לביא והמאבק הציבורי שהובילה, תיקן משרד הביטחון את הצו – מה שהבטיח את המשך פעילותן של המורות חיילות בגופים הירוקים.
  6.  הגנה על טובלות במקוואות: בעקבות הצעת חוק שהניחה ח”כ לביא בכנסת ה-19 בנושא ושיח ציבורי ער, נעתר משרד הדתות לפנייתה של ח”כ לביא ופרסם נהלים חדשים שמאפשרים לכל אישה לטבול לפי רצונה ומנהגה תוך שמירה על פרטיותה. בכנסת ה-20 הניחה  ח”כ לביא שוב את ההצעה כתגובה להצעת החוק שהגיש ח”כ גפני, שהגבילה משמעותית את חופש הטבילה של הנשים, ובעקבות מאבק בהצעה, גובש נוסח חדש שלא פוגע בפרטיות הטובלות.
  7. תעסוקת נשים חרדיות: נשים חרדיות אשר אינן זוכות לייצוג בכנסת, זכו אצל ח”כ לביא לייצוג בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי כמשקיפות בכנסת ה-19. בכנסת ה-20 היא ממשיכה להיאבק למען זכויותיהן – לשכר הולם, לייצוג, למימון שוויוני של לימודיהן הגבוהים ועוד. ח”כ לביא עדכנה את שר הכלכלה אריה דרעי בכל הסוגיות הרלוונטיות והם פועלים בשיתוף פעולה על מנת למצוא פתרונות. הוגשה שאילתה בנושא לשר הכלכלה דרעי שהבטיח לדאוג לקידום זכויותיהן של הסייעות החרדיות.
  8. הבטחת ייצוגן של נשים בוועדת לוקר לקביעת תקציב הביטחון ובוועדת המשנה לבחינת תקציב הביטחון בוועדת חוץ וביטחון, בוועדת פרי לשוויון בנטל ובוועדת ששינסקי לבחינת מדיניות משאבי גז ונפט בארץ.
  9. מאבק בביטוח המכסה מקרי הטרדה מינית- הובלת מאבק ציבורי כנגד חברות שמכרו פוליסות ביטוח כנגד הטרדה מינית. בעקבותיו המפקחת על הביטוח באוצר הטילה קנסות על שתי חברות שמכרו פוליסות אלו והופץ נוהל המחדד את האיסור.
  10. אישור תקנות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה: התקנות מחייבות כל מוסד אקדמאי לקיים לפחות אחת לשנה פעולות הדרכה, להנגיש מידע לגבי אופן הגשת תלונה ולגבי אפשרויות הפניה לשירותי הסיוע. בנוסף, במוסדות גדולים ימונו לפחות 2 אחראים לכל אחד מסוגי העובדים במוסד. המוסדות יצטרכו לדווח גם לוועדה אחת לשנה. ח”כ לביא כתבה את התקנות שהובאו לוועדה ואושרו.
  11. נוהל אחיד להתמודדות עם הטרדות מיניות בשירות הלאומי ודיווח חד שנתי לכנסת: לראשונה הגיעו מנהלת השירות הלאומי והעמותות לדווח על התמודדות ודרכי טיפול במקרים של הטרדה מינית בוועדה למעמד האישה ולשווין מגדרי. בזכות דיוני הוועדה, אישרה המנהלת נוהל אחיד להתמודדות עם הנושא ותהיה חייבת בדיווח חד שנתי לוועדה. בנוסף, בעקבות דרישת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי רכזות השירות הלאומי-אזרחי יעברו הכשרה למניעה וטיפול בהטרדות מיניות. ורק גוף שמינה ממונה על הטרדות מיניות יקבל תקני שירות לאומי.
  12. קוד אתי להתמודדות עם אלימות מינית בתקשורת: הקוד פורץ הדרך, שנוסח בשיתוף גופי תקשורת, אגוד מרכזי הסיוע, הרשות השנייה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, נועד להבטיח התמודדות משותפת במקרים של מופעים תקשורתיים הכוללים אלימות מינית שעלולים לפגוע שנית בנפגעי עבירות מין ובציבור כולו.
  13. תיקון אפליית נשים בצה”ל: בזכות פניה של עיתונאית נחשף כי משרד הביטחון, בגלל סיבות היסטוריות מימי הקמת המדינה לצד שיקולים כלכליים, נמנע מלהפריש לביטוח לאומי דמי לידה עבור הנשים המשרתות בשירותיו. בזכות פנייתה של ח”כ לביא לשר הביטחון, הנושא טופל וצה”ל מבטיח את דמי הלידה של המשרתות בשרותיו מול ביטוח לאומי.
  14. פתיחת מעונות לנשים נפגעות אלימות עם ילדים מתבגרים: בעקבות הסיור הראשון של ח”כ לביא בתפקידה כיו”ר הוועדה למעמד האישה, ובעזרת שר הרווחה, פתחנו פיילוט בו שלושה מעונות יפתחו דלתות גם לאימהות עם ילדים מתבגרים וכך תמנע הדילמה הקשה בהן האימהות עומדות בבחירה בין קבלת סיוע במעון לבין הישארות עם ילדיהן המתבגרים שאינם מורשים להצטרף אליהן למגורים במעון.
  15. הכשרת שופטים בנושא הטרדות מיניות: לאחר מספר מקרים של התבטאויות בלתי ראויות של שופטים, ח”כ לביא כינסה דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה בהשתתפות שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט. במסגרת הדיון הוחלט לקבוע הכשרה מיוחדת לשופטים בנושא הטרדות מיניות. בעקבות הדיון קיבלנו חוות דעת נחרצת וחד משמעית מנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אשר גרוניס, המבהירה את מחויבות בתי המשפט להגן על קורבנות תקיפה מינית.
  16. הקמת תת ועדה בנושא סחר בנשים וזנות: הקמה מחודשת של תת הוועדה בנושא סחר בנשים ולראשונה הרחבה וצירוף של נושא הזנות לסמכויות הוועדה. בכנסת הנוכחית עומדת ח”כ לביא בראש ועדת המשנה לעניין זה.
  17. ביטול חקירת מתגיירים שמבקשים להירשם לנישואין: לאחר שאילתה שהופנתה לשר הפנים בנושא, החליט השר להוציא הנחיות ברורות האוסרות על רשמי נישואין לתחקר את המבקשים להינשא על חייהם האישיים.
  18. הקמת הוסטל לקורבנות סחר בבני אדם שהגיעו מגבול מצרים: העברת מיליון וחצי שקלים  לצורך בניית הוסטל בליווי אנשי מקצוע טיפוליים לטובת קורבנות סחר בבני אדם המגיעים לישראל דרך גבול מצרים, מאזור חצי האי סיני.
  19. חלופה אשפוזית לנפגעות אונס: בעקבות פעילותה של ח”כ לביא כיו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נפתח בספטמבר 2015 מרכז חדש בתנאי פנימייה לנפגעות תקיפה מינית, שעד כה נאלצו להתאשפז במוסדות פסיכיאטריים רגילים שלא נתנו להן את המענה המיוחד שנזקקו לו, ובכך הגדילו את הטראומה.
  20. אפריל, 2018- ח”כ לביא מייצגת את הכנסת במועצת אירופה, שטרסבורג, בסדרה של דיונים העוסקים במצב במזה”ת, במתיחות בגבול עזה ובתהליך המדיני. עקב יוזמתה של ח”כ לביא לאסיפה הפרלמנטרית, שביקשה לדון בהשלכות החוק הפולני והתפשטות האנטישמיות ביבשת, נוסף הדיון בנושא לסדר היום.
  21. בעקבות דרישה של הוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות בראשות ח”כ עליזה לביא, משטרת ישראל גיבשה נוהל חדש לטיפול בנשים במעגל הזנות. על פי הנוהל החדש, בכל מפגש של המשטרה עם הנשים יועבר דף מידע על כל ארגוני הסיוע הקיימים והשוטרים יחויבו לסייע להן להגיע לדירות חירום, אם ירצו בכך. נקודת ההנחה הבסיסית של הנוהל היא שיש לראות באישה או גבר בזנות כקורבן, וכמי שהגיעו לכך מתוך מצוקה ונסיבות חיים גם אם זה נעשה מתוך רצון חופשי. בהמשך מפורט כי למרות שזנות עדיין אינה עבירה במדינת ישראל, פשעים רבים מבוצעים כנגד נשים בזנות כמו איומים, ניצול, עושק, אונס, סרסרות וסחר ולכן המדינה הקימה גופים ממשלתיים לסייע לנשים וכמו כן מכירה בפעילות של הגופים האזרחיים שנמצאים בשטח.
  22. בעקבות דרישתה של ח”כ לביא להקמת רשות לאומית למניעת אלימות נגד נשים, הוקמה תת-וועדה בין משרדית של המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה, למיגור האלימות במשפחה. לקראת הקמת הוועדה כינסה דיון מיוחד בפגרת הקיץ, כדי לשמוע על הכשלים ונקודות החולשה וכדי למפות את הנעשה במשרדים, בגופים ובארגונים החברתיים העוסקים בתחום. הוועדה הכינה תכנית לאומית למניעת אלימות, אך התכנית לא תוקצבה. דרישתה של ח”כ לביא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית הביאה למחאה ציבורית חסרת תקדים ובעקבותיה אשרה הממשלה את התקציב ברובו.
  23. ח”כ לביא הופיעה בפני חברי ועדת ברלינר, הבוחנת את הצורך בהקמת בית משפט ייעודי לנפגעי ונפגעות עבירות מין, ואת הצורך בשינוי היחס של מערכת המשפט כלפיהם.
  24. ח”כ לביא מובילה מאבק להקמת חדרים אקוטיים בכל רחבי הארץ (חדר טיפול ייעודי לנפגע/ת תקיפה מינית). ח”כ לביא פנתה לסגן שר הבריאות בנושא מספר פעמים וכן, נפגשה עם מנכ”ל משרד הבריאות. בעקבות המאבק, אושר הקמתו של חדר אקוטי בבית החולים מאיר בכפר סבא, אשר ירווח את העומס הרב שמוטל כיום על ביה”ח וולפסון, וייתן מענה למצוקה הקיימת באזורי השרון והשומרון.
  25. ח”כ לביא יזמה דיונים בוועדת חוץ וביטחון בנושא הטרדות מיניות בצבא.
  26. בעקבות מאבקה של ח״כ ד״ר עליזה לביא: משרד הבריאות יטפל בנשים שחוו לידה שקטה. לאחר שנתיים של מאבק פוליטי וציבורי ממושך- פורסם לראשונה נוהל משרד הבריאות לטיפול ביולדות שחוו לידה שקטה. ח”כ עליזה לביא יוזמת חוק הלידות השקטות וממובילות המאבק לקידום הנוהל. מטרת הנוהל לספק באופן גורף מעטפת ליווי ותמיכה פסיכולוגית וסוציאלית לנשים החוו לידה שקטה – מרגע הבשורה, דרך ההליך הרפואי, הקבורה, תמיכה נפשית והחזרה לקהילה. לפני שלושה חודשים יזמה ח”כ לביא יחד עם עמותת חיבוק בשקט ועמותת “סקסי מאמא” כנס לכבוד חודש המודעות ללידה שקטה ואת קמפיין הרשת “עכשיו את יודעת” שנועד לעורר את המודעות למקרי לידה שקטה וקורא לפרסום הנוהל בהקדם. בכנס, התחייב משרד הבריאות כי תוך חודשיים יתפרסם הנוהל. שנתיים חלפו מאז שחוק הלידות השקטות של חברת הכנסת לביא נכנס לתוקף שבעקבותיו זכויותיה ותנאיה של אישה שילדה לידה שקטה כבר מן השבוע ה-22 הושוו לתנאיה של יולדת שילדה תינוק בריא.

התקנות שהובאו לוועדה ואושרו

  1. ח”כ לביא קיימה כנס מיוחד עם ח”כ מיכל בירן למען העובדים השעתיים בשיתוף פעולה עם הפורום לאכיפת זכויות עובדים.
  2. לראשונה הגיעו מנהלת השירות הלאומי והעמותות לדווח על התמודדות ודרכי טיפול במקרים של הטרדה מינית בוועדה למעמד האישה ולשווין מגדרי. בזכות דיוני הוועדה, אישרה המנהלת נוהל אחיד להתמודדות עם הנושא ותהיה חייבת בדיווח חד שנתי לוועדה.
  3. דיון מיוחד בהשתתפות שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, בנושא מניעת אלימות מינית באזורי קונפליקט, והצהרת שרי החוץ של מדינות ה-G8 שאלימות מינית באזורי מלחמה היא הפרה בוטה של ועידת ז’נבה. הדיון התקיים במקביל ב-40 פרלמנטים ברחבי העולם.
  4. קוד אתי להתמודדות עם אלימות מינית בתקשורת – הקוד פורץ הדרך, שנוסח בשיתוף גופי תקשורת, אגוד מרכזי הסיוע, הרשות השנייה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, נועד להבטיח התמודדות משותפת במקרים של מופעים תקשורתיים הכוללים אלימות מינית שעלולים לפגוע שנית בנפגעי עבירות מין ובציבור כולו.
  5. הבטחה של פיקוח על סרטוני פרסומת בעלי תכנים פוגעניים – לאחר בקשה לשינוי או הורדה של פרסומת פוגענית המפרסמת את רשות הדואר, ח”כ לביא ממשיכה בפעולות לפיקוח ורגולציה של תכני תשדירי פרסומת, בפרט לחברות ממשלתיות, ובמסגרת זאת כתיבה של קוד אתי לגופי התקשורת.
  6. אפליית נשים בצה”ל – בזכות פניה של עיתונאית נחשף כי משרד הביטחון, בגלל סיבות היסטוריות מימי הקמת המדינה לצד שיקולים כלכליים, נמנע מלהפריש לביטוח לאומי דמי לידה עבור הנשים המשרתות בשירותיו. בזכות פנייתה של ח”כ לביא לשר הביטחון, הנושא טופל וצה”ל מבטיח את דמי הלידה של המשרתות בשרותיו מול ביטוח לאומי.
  7. מעונות לנשים נפגעות אלימות  – בעקבות הסיור הראשון של ח”כ לביא בתפקידה כיו”ר הוועדה למעמד האישה, ובעזרת שר הרווחה, פתחנו פיילוט בו שלושה מעונות יפתחו דלתות גם לאימהות עם ילדים מתבגרים וכך תמנע הדילמה הקשה בהן האימהות עומדות בבחירה בין קבלת סיוע במעון לבין הישארות עם ילדיהן המתבגרים שאינם מורשים להצטרף אליהן למגורים במעון.
  8. מנהרות הכרמל– ח”כ לביא הגישה שאילתה דחופה לשר התחבורה בנושא המחירים הגבוהים במנהרות הכרמל. תשובת השר לא סיפקה את ח”כ לביא ובעקבותיה נשלח מכתב לשר האוצר ולשר התחבורה בבקשה לשנות את ההסכם שנחתם בין המדינה לחברת כרמלטון.
  9. פגיעות מיניות בחברה הדתית – בעקבות פרשת “הרב מהצפון”, בה התברר כי מנהיג קהילה, עזרא שיינברג, תקף מינית נשים בתוך הקהילה, נפגשה ח”כ לביא עם הרב שמואל אליהו. בהמשך לפגישה נוצרו שיתופי פעולה שהובילו להפקה של כנס רבנים בנושא טיפול בעבירות מין במגזר הדתי. בנוסף, נשלח מכתב לניצב דב ברקוביץ בנוגע להקמה של יחידה במשטרה המטפלת בנושא פגיעות מיניות במגזר הדתי והחרדי על מנת לתת מענה לרגישויות בנושא זה.
  10. בעקבות הצעה דחופה לסדר שהגישה ח”כ לביא בספטמבר 2015 בנושא שביתתם של בתי הספר הנוצריים, והישיבות בוועדת החינוך שהתקיימו בעקבותיה, החליטה הממשלה להעביר 50 מיליון ₪ לטובת בתי ספר אלו. בנוסף, הקים משרד החינוך ועדה בראשות ד”ר שמעון שושני לבדיקת הנושא. המלצות הוגשו במרץ 2016.
  11. הכשרת שופטים – לאחר מספר מקרים של התבטאויות בלתי ראויות של שופטים, כינסנו דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה בהשתתפות שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט. במסגרת הדיון הוחלט לקבוע הכשרה מיוחדת לשופטים בנושא הטרדות מיניות. בעקבות הדיון קיבלנו חוות דעת נחרצת וחד משמעית מנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אשר גרוניס, המבהירה את מחויבות בתי המשפט להגן על קורבנות תקיפה מינית.
  12. יישום החוק לעידוד שילוב נשים במקומות העבודה – פניות שהגיעו לוועדה הצביעו על כך שהחוק שנועד לעידוד של שילוב ועידוד נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים, לא מיושם בשטח מכיוון שבמשרד הכלכלה מתעכבים עם הוצאת תקנות ברורות בנושא. ח”כ לביא פנתה לשר הכלכלה נפתלי בנט, שהעביר לוועדה למעמד האישה לו”ז מפורט ומחייב להוצאת תקנות ליישום החוק.
  13. ח”כ לביא יזמה כנס בנושא הוועדות להפסקת הריון הפסקת הריון ביחד עם יו”ר מרצ, ח”כ זהבה גלאון, ובהשתתפות שרת הבריאות, יעל גרמן. בכנס נידונו עצם נחיצותם ואופן פעולתן.
  14. טיפול בסוגית השחיטה הכשרה בפולין – לאחר ביקור בפולין במהלכו נפגשה ח”כ לביא עם מספר רב של חברי פרלמנט פולנים, היא פעלה במרץ לשינוי החלטת הפרלמנט הפולני לאסור שחיטה כשרה בפולין. לאחר מאמצים רבים החליט ראש הממשלה הפולני על הקמת ועדה מיוחדת שתבחן כיצד לאפשר ליהודי פולין להמשיך ולבצע שחיטה כשרה.
  15. חיזוק הממונות על החוק למניעת הטרדה מינית והיועצות לנושא מעמד האישה ברשויות המקומיות – פניה לגורמים האמונים על מינוי והדרכה של הממונות והיועצות ומקביל חשיבה ופיתוח של תכני הדרכה חדשים להעצמת התפקיד.
  16. סיוע למתגיירות ולמתגיירים – ארגון כנס מיוחד שעסק במשבר הגיור ובדרכי הסיוע למתגיירים רבים שנתקלו בקשיים במהלך הליך הגיור. בין היתר נעשה ניסיון לעזור לשרה שניסתה להתגייר בארץ ללא הצלחה וטסה לרומא וחזרה לכאן כדי להתחתן וכן לאלין לוי, שבעקבות אמירות של הרב וייס והתנכלות הרבנות החליטה להפסיק את התהליך.
  17. הוזלה של האגרה על חתימת הסכם קדם נישואין – באמצעות הפניית שאילתה לשר הדתות שהחליט להוזיל את האגרה.
  18. ערבי לימוד משותפים לחילונים ודתיים – ארגון ערב לימוד בליל שבועות במועדון צוותא בתל אביב, אליו הגיעו אלפי משתתפים.
  19. לימוד תורה לנשים – ח”כ לביא הביאה לשינוי מבחני התמיכה של משרד החינוך וכיום גם נשים יכולות ללמוד תורה ולהיות זכאיות לקצבה לפי קריטריונים המותאמים לצרכיהן. תכניות ללימוד תורה לנשים יוכרו החל מ-24 שעות אקדמיות, בהשתתפות של מינימום 15 נשים ותוך הגדלת הניקוד להן הן זכאיות באופן שמגדיל את גובה התשלום. השינוי נעשה מתוך ההבנה שנשים יכולות להתפנות לפחות זמן עבור הלימוד )בדומה למשרת אם) ולכן נדרשת ההתאמה לפחות שעות לימוד אקדמאיות כדי לקבל את ההכרה, ובינתיים (עד שנשנה גם זאת יחדיו) יש פחות נשים לומדות במסגרות כאלו.
  20. הקמת תת ועדה בנושא סחר בנשים וזנות– הקמה מחודשת של תת הוועדה בנושא סחר בנשים ולראשונה הרחבה וצירוף של נושא הזנות לסמכויות הוועדה. בכנסת הנוכחית עומדת בראש ועדת המשנה לעניין זה.
  21. העברת כסף לשיקום נשים ב”סלעית” – ח”כ עליזה לביא נפגשה עם בכירים בביטוח הלאומי וסיכמה עמם על העברת כסף לשיקום נשים ב”סלעית”, מעבר לתקציב של משרד הרווחה לנושא. הכסף מיועד עבור כל אישה שעוברת את הליך השיקום במוסד .פרויקט “סלעית” הינו פרויקט עירוני שהוקם כחלק מפרויקט לאומי למיגור הזנות על כל היבטיה, ומתן מענה טיפולי הולם לנשים הלכודות במעגל הזנות. הוא משמש כפרויקט טיפולי ושיקומי לנשים.
  22. סיוע במניעת סגירת מרכז קהילתי של יהודי הונגריה בשיתוף פעולה עם הסוכנות  היהודית.
  23. ביטול חקירת מתגיירים שמבקשים להירשם לנישואין – לאחר שאילתה שהופנתה לשר הפנים בנושא, החליט השר להוציא הנחיות ברורות האוסרות על רשמי נישואין לתחקר את המבקשים להינשא על חייהם האישיים.
  24. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הרחיבה את שמה, שודרגה והפכה לאחת הוועדות המרכזיות והפעילות בכנסת, כשכמות הדיונים וההישגים שלה הוכפלו בהשוואה לקדנציות קודמות.
  25. ייצוג בוועדה לקידום מעמד האישה למשקיפות – נשים שלא זוכות לנציגות ראויה בכנסת, ובהן בעיקר נשים חרדיות וערביות כמשקיפות. הקמת פורום חרדיות שמלווה באופן ארוך טווח את פעילות הוועדה, מעלה נושאים על סדר היום ומשפיע.
  26. הקמת הוסטל לקורבנות סחר בבני אדם שהגיעו מגבול מצרים – העברת מיליון וחצי שקלים  לצורך בניית הוסטל בליווי אנשי מקצוע טיפוליים לטובת קורבנות סחר בבני אדם המגיעות לישראל דרך גבול מצרים, מאזור חצי האי סיני.
  27. ציון יום האישה 2014 בכנסת בסימן התנהלות כלכלית נכונה לנשים – בהשתתפות חברות הכנסת,  ומנכ”לית אינטל, קיום פאנל בנושא עם נשות עסקים ונשות תקשורת מצליחות והצגת הופעת אימפרוביזציה של אימהות חד הוריות בנושא, במשכן הכנסת.
  28. ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים 2014 בסימן התמודדות עם האלימות כלפי נשים ברשתות החברתיות.
  29. קידום נשים ונערות במדע – ליווי של הקמת הצוות לקידום נשים במדע וטכנולוגיה.
  30. בעקבות דרישת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי רכזות השירות הלאומי-אזרחי יעברו הכשרה למניעה וטיפול בהטרדות מיניות. בנוסף, רק גוף שמינה ממונה על הטרדות מיניות יקבל תקני שירות לאומי.
  31. חלופה אשפוזית לנפגעות אונס-בעקבות פעילותה של ח”כ לביא כיו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נפתח בספטמבר 2015 מרכז חדש בתנאי פנימיה לנפגעות תקיפה מינית, שעד כה נאלצו להתאשפז במוסדות פסיכיאטריים רגילים שלא נתנו להן את המענה המיוחד שנזקקו לו, ובכך הגדילו את הטראומה.
  32. השתתפות במאבק העיקש ורב השנים להעסקה ישירה של האחיות הבית ספריות. ביום 20.7.15 הגיעו משרד האוצר והסתדרות העובדים להסכם היסטורי בעניין אופני ההעסקה במגזר הציבורי, והוחלט על קליטת אלפי עובדים בהעסקה ישירה. ביניהם, גם 375 אחיות בריאות התלמיד שישובו לחיק המדינה לאחר שנים רבות של מאבק נחוש בגזירת ההפרטה. מעתה לא ירמסו עוז זכויותיהן של אחיות בתי הספר. הן לא יחוו פיטורים בכל חופשת קיץ ולא יאבדו עוד ימי חופש וימי מחלה במעבר בין חברות קבלן. קליטת האחיות צפויה להתבצע במהלך שנת 2016.