באוקטובר האחרון, קרסה אחת ממנהרות השירות בקו הרכבת המהיר לירושלים (A1), ומאוחר יותר נתגלו סדקים בכמה מהמנהרות הסמוכות לה, תוצאה של כשל בשלבי התכנון והביצוע.
הסכנות הבטיחותיות השונות הביאו לבדיקה של צוות מומחים הולנדי שנשכר על ידי משרד התחבורה בינואר. בבדיקה נמצא מצא כי כשלים כ–70% מתוך 46 מנהרות השירות – שנכרו לאורך המנהרה הארוכה בישראל, בין שער הגיא למבשרת ציון – נמצאים בסיכון לניקוז חסר, ומכאן חשופים להופעת סדקים, להתבקעות רצפות ואף לקריסה.
ביקשתי לקיים דיון נוסף בנושא בוועדת הכלכלה על מנת לשמוע אודות הטיפול בממצאים, ההערכות המחודשת ולשמוע על הצפי לפתיחת המסלול. מתוך דברים שאמרתי הבוקר:
"קריסתה של אחת ממנהרות השירות באוקטובר, כמו הטיפול ושיתוף הציבור בממצאים הם דוגמא לישראבלוף במיטבו. דו"ח החברה ההולנדית מצביע על ליקויים חמורים בתכנון ובביצוע- ובדיון שיזמתי היום לא קיבלנו תשובות אלא זריקת אחריות בין הרכבת לחברה הקבלנית. חובתנו ככנסת להתעקש ולקחת חלק פעיל בפיקוח כי בסופו של דבר מדובר בכספי ציבור, שילכו הן על תיקון הליקויים והן על הפסד הזמן עד תחילת הפעילות של הרכבת. לבדיקת הכשל התכנוני נדרוש את בדיקת מבקר המדינה, אך חשוב מכך- נמשיך לעקוב ולדרוש את פיקוחו ההדוק של משרד התחבורה לבטיחותו המלאה של קו הרכבת שיצא לדרך."
