עובדים שעתיים – ניצול לפי שעה

מיהם העובדים השעתיים?

יותר ויותר עובדים ועובדות בישראל מועסקים במתכונת של עובדי שעות; כלומר: שכרם מחושב לפי יחידות של שעת עבודה – להבדיל משכר חודשי קבוע.

לפי הערכות שונות מהווים עובדי השעות כמעט מחצית מכלל העובדים בישראל.

בהכללה, ניתן לומר כי מדובר בעובדים החלשים בשוק העבודה, כאלו ששכרם הוא שכר המינימום או מעט יותר מכך; עובדים שאינם נהנים מסל זכויות מורחב מכוח חוזים אישיים שמנים, או הסכמים קיבוציים נדיבים.

בדרך כלל, עובדים אלו אינם מועסקים תקופה ארוכה מספיק על מנת ליהנות מיציבות במקום העבודה ומתנאים משופרים, אך גם אינם עובדים תקופה קצרה מספיק על מנת שייחשבו עובדים זמניים.

הפגיעה בעובדים השעתיים נובעת מהפער שיוצרים חוקי המדינה וצווי ההרחבה בין עובדים אלו לבין העובדים בשכר חודשי. חוקי העבודה, שנחקקו בעידן אחר – עידן בו עובד הועסק אצל מעסיק אחד לאורך תקופה ממושכת ובהיקף משרה מלא, והשתייך לארגון עובדים יציג – אינם תואמים שינויים מרחיקי לכת שחלו בשוק העבודה בהקשר זה. הפערים קיימים במגוון חוקים לרבות שכר מינימום, דמי חגים, חופשה שנתית, הודעה מוקדמת, דמי מחלה ועוד.

במקור, מבנה העסקת עובדים בשכר המחושב לפי שעה נולד כדי למלא צרכים זמניים ומשתנים של מקום העבודה. נראה כי במהלך הזמן הבינו מעסיקים רבים כי עלות העסקת העובדים השעתיים נמוכה יותר ומשתלמת יותר, גם כאשר היקף המשרה בפועל הוא מלא או קרוב לכך, ושעה שהעסקתם מתמשכת וקבועה.

כך פשטה תבנית העסקה זו לכל המקצועות והענפים שבהם רב הביקוש לעבודה על ההיצע, ולכל המשרות בהן כוח המיקוח של העובד נמוך. למעשה, הפכה שיטה זו לשיטה חדשה של ניצול עובדים.

להרשמה>> http://bit.ly/ovedshaa

הכנס בשיתוף עם "הפורום לאכיפת זכויות עובדים" הכולל את: איתך-מעכי, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, קו לעובד, שדולת הנשים בישראל