יו"ר הוועדה עליזה לביא: "היקף התופעה – אות קלון על כולנו כחברה"
בדיון משותף של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות והוועדה לזכויות הילד שבו ועלו בכשלים באכיפה של ניצול קטינים לצורכי זנות, טיפול רשויות הרווחה, והיעדר תכניות במערכת החינוך. מול הערכות כי כ-1,300 קטינים עוסקים בזנות והחמרת סעיף הענישה בחוק, הציג נציג המשטרה נתוני אכיפה דלים, כאשר עד כה אף תיק לא הבשיל לכדי כתב אישום.
הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון משותף עם ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות שבוועדה למעמד האישה, בנושא 'זנות וניצול קטינים'. הדיון עסק בסיוע, מניעה ואכיפה סביב הסוגיה. ניתן בדיון דגש בצורך בפעילות מניעה במסגרת מערכת החינוך ובאכיפה מוגברת במסגרת החמרת הענישה של צרכני זנות קטינים. בנוסף הוצג סטטוס מרכזי משרד הרווחה האמונים על מתן מענה לקטינים העוסקים בזנות 24/7.
ח"כ עליזה לביא, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "מדובר במחדל חמור וקשה של מדינת ישראל. בנוגע לזנות קטינים יש תמימות דעים, הגברנו את הענישה ועדיין אנחנו שומעים שוב ושוב על אפס תיקים ואת אותם תירוצים. זו מציאות מעוותת לגמרי. מה אנחנו אומרים שההעדפה של המשטרה היא אחרת? לא יכול להיות שנתכנס, נבקר ונסייר ונראה שארגוני השטח והרווחה עושים עבודה אך שזה בא לאכיפה אנחנו הולכים אחורה, שוב דיון ודבר לא השתנה".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "מה שקרה פה הוא אבסורד, המחוקק נתן כלים בידי רשויות החוק ואנחנו רואים שיש אפס ביצוע, בשנה האחרונה 0 כתבי אישום לעניין זנות קטינים. סיירנו וראינו את הנערות יושבות במוקדים השונים, למה פעם אחת לא נכנסים לשטח וממגרים? אם פעם אחת יהיה פרסום של אנשים שמגיעים לשם אנשים יחשבו פעמיים ושלוש, לא מדובר באנשים משולי החברה, ראיתי את רכבי החברה והאנשים שמגיעים לשם. בנוסף, אם הייתה הסברה ראויה במערכת החינוך ייתכן מאוד שהרבה נערות ונערים כלל לא היו נכנסים למעגל הזה, לאותה נערה שמקבלת ג'ינס או מקום לינה אין מושג שהיא עוסקת בזנות, אם נהייה שם נוכל להציל לפחות כמה מהם".
נצ"מ מאיר ברקוביץ, משטרת ישראל: "אני שנה וחודש בתפקיד הזה, זה אחד הנושאים הראשונים בהם פגשתי. היה פער בין מה שפגשנו כמשטרה לבין כל הסקרים והבדיקות שנעשו על ידי הארגונים בשטח, ישנו פער בנתונים. הבנתי שמדובר על כ- 1,300 קטינים. אם זו הנחת העבודה אז יש כמה אפשרויות – או שאנחנו לא נמצאים ולא עושים את העבודה, או שהתופעה לא כפי שמתארים אותה או שלא מצאנו את הכלים להגיע אליה. יצאנו למבצע ברמות הכי גבוהות, כולל כל האמצעים, חלקו הראשון הסתיים, השני בעיצומו. התוצאות לא מזהירות – סך הכל נפתחו השנה 20 תיקי חקירה, בשנה שעברה נפתחו 9".
ח"כ שאשא ביטון: "הבעיה שגם מתוך התיקים האלה לא ראינו כתב אישום אחד. ראיתי גם קבוצות ווטסאפ גלויות, אתם פשוט צריכים ללכת ולעצור את האנשים".
נצ"מ ברקוביץ: "ההנחה הזו לא כל כך נכונה. יש סוג של מעגל שקט, לכן אנחנו מגבשים שולחן עגול עם כל הגורמים, כולל גורמי הרווחה, תוך הגנה על המידע שנמסר שם, שם נבקש להבין איפה ניתן לעשות קצת יותר, אחרת לא נצליח לפצח את הדבר הזה".
עו"ד דינה דומיניץ, משרד המשפטים: "כולנו שותפים לתסכול מתמשך כבר תקופה ארוכה. זה לא שלא נעשו מאמצים, גם במשטרה גם בפרקליטות ובכל משרדי הממשלה נעשו מאמצים וחשוב שמתקיים הדיון. קשה מאוד כל נושא שיתוף הפעולה עם קטינים בתחום הזה, ואנחנו לא רוצים לפגוע בקשר שלהם עם הרווחה, אז יש קושי בהעברת המידע לגורמי האכיפה. עשינו כמיטב יכולתנו בתיקים האלה, אפילו עברנו על 30 תיקים שנסגרו, רובם בשל חוסר ראיות, ניסנו להבין למה הם לא הבשילו לאישום. אלה תיקים שצריך ליזום בהם, לביים, להגיע למקורות. זו המטרה גם בשולחנות העגולים, לאפשר חשיבה נוספת".
ח"כ מירב בן ארי: "אכיפה זה חשוב אבל בסוף הצעירים והצעירות האלה מגיעים עם רקע – הם או בוגרי פנימיות או נפגעי עבירות מין בתוך הבית. לכן מי שצריך להיות שם זה משרד הרווחה, שצריך להרחיב שאלטרים ולתת קורת גג.. צריך שם כסף לשיקום וסיוע, כתב אישום זה חשוב אבל הדרך לטפל זה לבוא ולהגיד לה יש לך אלטרנטיבה לזנות".
גילה רונן, משרד הרווחה: "אנחנו רואים בדבר משימה לאומית, נכנסו בצורה מואצת לפיתוחים של מענים בתחום הזה. ב-13 רשויות יש מעונים שמותאמים לרשויות קטנות, יש משמעות שרשות לוקחת אחריות ומטפלת. ירושלים בדרך להקים מענה לצעירות. ב-2018 אנחנו מתוקצבים בעוד 10 מיליוני שקלים ויצאנו למיפוי נוסף כדי לבדוק לאיזה רשויות יופנה המענה. הגענו ל-300 נערות וצעירות על כל רצף הזנות באמצעות המרכזים האלה. אנחנו לקראת פתיחה של 3 שאלטרים גם לצעירים וגם לצעירות בירושלים, גם שאלטר בחולון ללהט"ב אמור להיפתח".
קשת יונה פיינברג, יועמ"ש, משרד הרווחה: "מצאנו פתרון לעניין קטינים שמסרבים למסור את שמותיהם במסגרת המרכזים אליהם הם מגיעים, כאשר עומד הצורך ליצור עימם אמון כשממול החובה לדווח להוריהם. נוצר הסדר, כאשר כיום קטין שמגיע יוכל לקבל סיוע ראשוני, הוא יוכל לשהות במרחב עד 7 ימים וללון בו מבלי לקבל אישור הורים, התקופה הזו מאפשרת לגורמי הטיפול ליצור את האמון ולהמשיך משם את הטיפול עם זהותו של הקטין".
ח"כ יהודה גליק: "אני חש שיש פספוס, כל הדיונים הם סביב השאלטרים וילדים שכבר הידרדרו למעגל הזה, אנחנו לא מדברים על הילדים הנורמטיביים שבסכנה. כל ילד שיש לו פייסבוק, נמצא בסיכון. צריך ללמד את הילדים איך משוחחים ולא מתגלגלים לידי אותם אנשים. כל מועדון נוער צריך להתעסק במניעה. אם לא נחשוף את הדברים האלה ונדבר עליהם זה לא ייפתר. לצד החקיקה, רק אם יהיה שיימינג מסיבי למי שצורך זנות וזנות קטינים במיוחד, יהיה לזה סוף".
ח"כ שולי מועלם: "המשטרה צריכה להיות בכל הזירות המוכרות. איך המשטרה לא נמצאת ברשתות החברתיות וכן בזירות עצמן שכולנו מבקרים בהם וגם המשטרה מכירה? עליה להתייחס לזנות קטינים כמו פדופיליה".
נצ"מ ברקוביץ: "לא ניתן לומר שהמשטרה לא נמצאת, נעשה מאמץ וההוראה לעשות שימוש בכל האמצעים שבידינו, כאמור אנחנו מקימים שולחנות עגולים במתוכנת מיוחדת כדי להבין איך ניתן עוד לפעול".
חיים מויאל, מנהל אגף ילדים ונוער במשרד החינוך: "במוסדות חסות הנוער יש תוכנית שמועברת לכל ילד וילדה בנושא, כולל גם מידע על יחסי מין, מחלות. אני מתכוון להפוך את התוכניות האלה לחובה בכל המוסדות של ילדים ונוער בסיכון".
עו"ד ניצן כהנא, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "ישבנו פה לפני חצי שנה אותם אנשים עם אותו שיח ואין שינוי. אם כתב של וואינט, שאינו חוקר ואין לו הכשרה, הגיע לקבוצות ווטסאפ כאלה, למה לא לעצור אותם, איפה אתם המשטרה? המספר 1,300 קטינים הוא סכום המקרים שמוכרים לרווחה ויש הרבה יותר שלא מוכרים לרווחה".
איריס בן יעקב, משרד החינוך: "אנחנו פועלים להכשיר את הצוותים החינוכיים שלנו שהם יפעלו בעצמם בקרב התלמידים, אנחנו פותחים קורסים מקצועיים לאנשינו כדי להבין את התחום הזה".
ח"כ לביא סיכמה את הדיון: "ממדיה של התופעה הם כתם מוסרי ואות קלון על כולנו כחברה. התמודדות עמה מחייבת באכיפה מחמירה שבעתיים, במודעות ובחינוך למיניות בריאה מגיל צעיר, ולבסוף – גם בהשלמת החקיקה להפללתם של לקוחות זנות, גם כשמדובר בבגירות ובגירים. כל זמן שהחוק לא עובר אנחנו נותנים לגיטימציה לקיומה של התופעה. אנחנו מדברים פה על הצלת נפשות, זו המשמרת שלנו. אם יש משהו שאנחנו יכולות לעשות זה הזמן. חייבת גם להיות אכיפה, אחרת המשמעות היא שמדינת ישראל מעודדת צריכת זנות".
ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "התסכול שלי הפך רק גדול יותר עם הדיון הזה, כולנו מבינים מה צריך לעשות ואנחנו לא עושים את זה. אני קוראת למשרד הבט"פ – תשמשו בכלים שהמחוקק נתן כדי שניצור הרתעה. אם יהיה שיימינג, אם יוגשו אישומים ויצא קלונם של אותם אנשים הדבר יביא למניעה. נבקש מכם גם קמפיין תקשורתי על ההחמרה בענישה. מהמשטרה אני מבקשת את מספר התיקים שנפתחו, מהפרקליטות סטטוס של התיקים שעברו אליכם. משרד הרווחה נבקש לקבל את מספר המרכזים הקיימים. משרד החינוך נבקש סקירה אמתית כמה ילדים נחשפו לנושא, הדבר חייב להיכנס בפריסה ארצית לכל מערכת החינוך, למניעת הדרדרות. נקיים דיון המשך בעוד 3 חודשים".
מצ"ב תמונה, קרדיט צילום: דוברות הכנסת.
