תשעה באב – עם הפנים קדימה : על חורבן וגאולה

9 באב חלף. הציווי שהותיר: לנסות – כל אחת ואחד מאיתנו – לא לחזור מיד להרגלים הישנים של גידופים, השמצות והרבה שנאת חינם, אלא לנסות משהו חדש. אפשר אחרת, אין לי ספק בכך. ואני לוקחת את זה גם על עצמי. לא רק אחדות גורל בעת סכנה הנכפית מבחוץ, אלא גם שותפות ואחדות מטרה שנובעת מתוכנו.

זה בוודאי לא אומר להסכים על הכל ולוותר על מי שאנחנו, אלא להיות מסוגלים לדבר אחד עם השני, דווקא מתוך השוני, בפתיחות ובגובה העיניים. להסיר את חומות החשדנות והציניות, להקשיב, ולגלות שהמאחד רב משלעתים נדמה לנו.
ההיסטוריה אינה רק ידיעת העבר אלא גם ואולי בעיקר, לימוד הלקחים להווה ולעתיד.

כך גם תשעה באב: לא רק קינה ואבלות על שהיה וחרב, אלא גם הודיה והכרת הטוב על שהשגנו, ובעיקר התבוננות משותפת ומפוקחת קדימה, לעתיד טוב יותר.

מהיום מותר שוב להתחתן ולשמחתי הרבה אשתתף הערב בשתי חתונות, לאחר הפסקה ארוכה (בימי בין המצרים). עם החזרה לארץ והקמת המדינה התחדשו מנהגי הקהילות (לאחר החורבן בוטל חג המחולות בטו באב) הנהוגים לקראת ט"ו באב – חג המחולות בכרמים, חג האיחוד בין שבטי ישראל וחג האהבה שיחול בעוד כמה ימים ובשנים האחרונות מאומצים על ידי רבים.