המאבק נגד פערי שכר עולה מדרגה: הצעה של לביא תאפשר לארגונים לקבל מידע על פערי שכר בין גברים ונשים

חוק שכר שווה לעובד ולעובדת נחקק ב-1951 ונועד להבטיח שעבור אותו התפקיד ובאותו ניסיון לא תהיה אפליה על רקע מגדרי. מדובר באחד מהחוקים המגדריים החשובים בספר החוקים. מטרתו להבטיח שוויון בין נשים וגברים במשפט העבודה בישראל, על ידי עיגון חובה לשכר שווה לגבר ולאישה המבצעים תפקיד זהה או שווה ערך.

בפועל – ישנם קשיים רבים ביישום החוק. בפסיקה מתחילת 2016 – פסק בית הדין לענייני עבודה פיצויים עבור 2 נשים בעיריית ירושלים שהוכח כי שכרן היה נמוך ב-30% משל גברים באותו התפקיד.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4900384,00.html

בפועל, ניכר ישנם קשיים רבים ביישום החוק. הקושי המרכזי הוא בהשגת הנתונים הנדרשים לצורך הגשת התביעה. התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד- יאפשר גם לארגונים לגשת למידע אודות תנאי העבודה והשכר באותו ארגון. שיתקן את המחדל שקורה כיום, שהחוק אכן מאפשר לנשים לתבוע בגין פערי שכר עבור אותו התפקיד, אלא שיש קשיים ממשיים ביישום החוק ואכיפתו. זאת כיוון שכיום – רק העובד רשאי לבקש מידע אודות תנאי השכר בארגון, כאשר מרבית העובדים לא יודעים, או חוששים לבקש גישה למידע כזה, וממילא לא יכולים לתבוע בגין פערים כאלו.

התיקון המוצע מבקש להבטיח כי אחד מהשלושה – ארגון העובדים היציג, או ארגון העובדים שבו חבר העובד, או (בהסכמת העובדת)- ארגון העוסק בזכויות נשים, יוכלו לפנות למעסיק לבירור המצב העובדתי בדבר תנאי העסקה של העובד ולהעצים את אפשרותו להבטיח תנאי העסקה הולמים ושוויוניים.

ח"כ לביא הגישה את התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד
התיקון המוצע על ידי ח"כ לביא מבקש להבטיח כי איגודי העובדים, ו-ועד העובדים בו חברה העובדת, יוכלו גם הם לפנות בשמה למעסיק ולהעצים את אפשרותה להבטיח תנאי העסקה הולמים ושוויוניים.

כמו כן, הצעת החוק שאני מקדמת יחד עם ח"כ זהבה גלאון באה להבטיח ייצוג הולם של נשים בדירקטורים בחברות הציבוריות (הצעת חוק החברות – תיקון – ייצוג הולם לנשים בדירקטורים של חברות ציבוריות)

–          תיקון משנת 1993 הסדיר את סוגיית הייצוג ההולם לנשים בדיקרטורים בחברות ממשלתיות, מוכיח את עצמו:

–          שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות עלה במידה ניכרת בעקבות התיקון בחוק החברות הממשלתיות. מ-%7 (בשנת 1993 טרם התיקון בחוק), ל29% בשנת 1997 – ,ל-38% בשנת 2000 ועד ל-%44 בשנת 2010

–         לעומת זאת, שיעור הנשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות נמוך במידה ניכרת משיעורן בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות

שיעור הנשים בחברות מדד תל אביב 100:
כיום-
שיעור הנשים בדירקטוריונים – מתחת ל 20%
שיעור הנשים בהנהלות הבכירות – מתחת ל 20%
ב-20% מהחברות אין כלל נשים בהנהלה
שיעור המנכ"ליות – 6%
4% נשים בלבד עומדות בראש דירקטוריון.

עם זאת כיום, בחברות ציבוריות אשר נסחרות בבורסה ניתן לראות כי קיים תת ייצוג בולט לנשים בדירקטוריונים. זאת על אף חשיבותן הרבה של הנשים בחברות המסחריות הללו, ותרומתן בהשאת רווחי החברות.
כך לדוגמא אם בוחנים את שיעור הנשים בחברות מדד תל אביב 100: שיעור הנשים בדירקטוריונים – מתחת ל 20%
שיעור הנשים בהנהלות הבכירות – מתחת ל 20%
ב-20% מהחברות אין כלל נשים בהנהלה
שיעור המנכ"ליות – 6%
4% נשים בלבד עומדות בראש דירקטוריון.

ממחקרים של ארגון Catalyst"" עולה שחברות שלהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר מחברות שהיה בהן ייצוג נמוך לנשים בהנהלה.

ייצוג הולם לנשים בתפקידי מפתח ובמשרות בכירות – זו לא טובה שעושים לנשים. זה לא רק בשם השוויון, ההוגנות והצדק. גיוון התמהיל טוב למשק, לצמיחה ולהגברת הפריון.

צפו בראיון של ח"כ עליזה לביא וח"כ זהבה גלאון על חוק הדירקטורים, שמציע לשלב נשים באופן שווה בדירקטורים הציבוריים בדיוק כמו בממשלתיים:

צפו בראיון בערוץ הכנסת:

צפו בנאום במליאה