להודות בכישלון בחיי זה לא פשוט. לשתף אוו עם אחרים זה מביך, נדרשת כנות גדולה. חוויה מעצימה ומלמדת עברתי היום בכנס הכישלונות.
סיפור על תחילת חיי הציבורים בזמן שהשתתפתי בהקמת ארגון "קולך" , הייתי חדורה מטרה ומלאת רצון טוב לעזור ולסייע לנשים מהמגזר הדתי להתמודד עם הטרדות מיניות. הטרדות שבמקרים רבים הגיעו מרבנים מוכרים. נתקלתי בקשיים רבים, חוסר קבלה ונכונות לעזרה בחוץ, הוצפתי בפניות רבות לעזרה ולא הצלחתי לבייע ולהגיע למקום של הכרה ועזרה לאותן נשים שחוו הטרדה. זהו הכישלון האישי שלי, חווייתי משבר בעקבות כך. אפשר לומר שהמשפט "כל חוויה שנכקרת בדרך באה בכדי ללמד אותך משהו ולהעביר אותך שיעור" מדויק במקרה זה. התחזקתי והתחשלתי, הבנתי שמקומי הוא להיות בעמדה משפיעה, במה שבה אני יוכל לזעוק את העוולות המתקיימות בחברה ולסייע בתיקון.
